5 דברים שלא ידעתן עליי

מעולם לא הואשמתי בהיותי מסתורית. אני לא ממש יודעת להסתיר דברים וגם אין לי שום עניין בכך. עם זאת, אפילו לספר פתוח כמוני יש כמה שפנים בכובע ושלדים בארון. בישיבת המערכת האחרונה, נתבקשנו לחשוב על רעיונות לפוסטים ואז אחת מהבלוגריות הציעה שנעשה בלוג הופ עם הכותרת: ״5 דברים שלא ידעתם עליי״. טוב, נו... למען האמת, זאת הייתה אני (רואות שאני לא טובה בלהסתיר). חשבתי על הרעיון כשראיתי כותרת באחד העיתונים שהבטיחה לגלות 5 דברים שלא ידעתי על שחקנית/דוגמנית שאת שמה אני כבר לא זוכרת. ובגלל שסיקרן אותי מה הייתי עונה לשאלה כזו ומכיון שעד היום, אף אחד לא שאל אותי אותה, החלטתי להציע את הרעיון בעצמי. רוב הבלוגריות הרימו גבה על הרעיון, אבל שתי בלוגריות אמיצות במיוחד קפצו איתי למיים הויראטואלים וכתבו אף הן פוסט עם אותה הכותרת. אני מזמינה אותך לקפץ בסוף הפוסט גם לפוסטים שלהן.

1. אני מאוד מוזיקלית


למרות שהיום, אני שרה בעיקר בנסיעות ולפעמים במקלחת, הייתה לי ילדות מאוד מוזיקלית. ניגנתי בפסנתר 5 שנים (אני כמעט ולא זוכרת כלום, אבל יודעת לקרוא תוים- כלומר, אני חושבת שאני זוכרת איך לקרוא תוים). בנוסף ללימודי הפסנתר, שרתי במקהלת קולות רעננה בניצוחה של נעמי פארן. זו הייתה חוויה מדהימה, שכן הופענו עם מיטב אמני הארץ. גידי גוב, דייויד ברוזה, שלמה בר ועוד. אפילו הופענו במחזמר של יוסף וכותונת הפסים המשגעת (לא הגרסא עם יהודה לוי, שבטח רק נולד כשאני הופעתי) ונסענו לגרמניה להופיע עם מקהלות שונות מכל העולם. בחטיבה למדתי לנגן בגיטרה וכתבתי והלחנתי כמה שירים (עד היום אני שרה אותם לעצמי ומדמיינת מה היה קורה לו הייתי כוכבת ענקית). בתיכון, היתה לי להקה איומה, אבל הופענו פעם או פעמיים בתיכון והתאמנו במקלט של אחד הבניינים. היה לנו שיר אחד (שאני לא ממש זוכרת) ועשינו קאברים לשירים של Smashing Pumpkings ומופע הארנבות של ד״ר קספר.


אם תרצו הצצה לקריירת השירה שלי, ובעיקר למראה המביך שלי, בדקה 3:05, תראו אותי בחולצה אדומה, משקפיים וקשת בד בשיער. על אחריותכן בלבד. אזהרה: המראות קשים.

מה שמביא אותי לדבר השני שלא ידעתן עליי

2. אני חנונית

טוב, אז אולי זה לא סוד גדול ויש הרבה אספקטים לנושא הזה שעוד אכתוב עליהם פוסטים בעתיד, כולל זוג משקפיים עצומים שהיו לי כשהייתי בכיתה ג׳, אבל אחד הסממנים להיותי חנונית הוא הידע העצום שיש לי בנושא הדינוזאורים.

(אם תהיתן, זה ברקיאוסורוס)


מאז שאני זוכרת את עצמי דינוזאורים ריתקו אותי בבית היו לנו ספרים שונים על דינוזאורים ואני אהבתי לשבת שעות וללמוד עליהם ולכתוב עליהן עבודות לבית הספר. עד היום אני יודעת להבדיל בין ברקיאוסורוס, דיפלדוקוס וברונטוזארוס (שלתקופה קצרה איבד את מעמדו כדינוזאור כמו שפלוטו איבד את מעמדו ככוכב לכת). ואם זה לא מרשים אתכן, אני יודעת איך נראים הדינוזאורים הבאים: ספיינוזורוס, אלזורוס, פארסורולופוס וכמובן המוכרים יותר, טיראנוזורוס, טרייסרטופס, סטגסורוס וטרדקטיל (שטכנית, לא נחשב לדינוזאור). כשהייתי קטנה ידעתי עוד שמות, אבל הזמן עושה את שלו.

גם אם דינוזאורים לא ממש מעניינים אתכן, אני ממליצה לכן לשמוע את ההרצאה של Jack Horner ואולי תוכלו לבנות דינואזור מתרנגולת.

3. אני כותבת את השם שלי שונה בעברית ובאנגלית


בעברית השם שלי הוא קרן בר ובאנגלית Karen Bayer וכמו הרבה דברים בחיי, אני מאשימה את ההורים שלי (אבל הפעם, זה באמת בצדק). בישראל, כותבים את השם קרן באנגלית כפי שרובכן בטח מכירות: Keren. מישהו אמריקאי היה קורא את זה קירן (כמו even או zero). עד עכשיו, זה לגיטימי, שכן אפשר להתווכח שקרן וקארן זה אותו השם, בדיוק כמו רחל ורייצ׳ל. לגבי השם משפחה, בישראל הוגים אותו באייר בעוד באנגלית הוגים זאת בייר. כשאבא שלי עלה לארץ, זה הפריע לו, אז הוא עיברת לבר והשאיר את ה-Bayer באנגלית. כשהייתי קטנה, זה בכלל לא הפריע שלי, שכן אף אחד לא הסתכל על השם שלי באנגלית, אבל בעידן הפייסבוק מי שלא פגש אותי אופליין יכול לטעות (ברוב חוצפתו) ולקרוא לי קארן באייר ולא קרן בר. בכל מקרה, לא משנה איך תקראו לי, אני אענה ואולי יום אחד, אני אשנה את הבר לבאייר גם בתעודת הזהות, אבל את הקרן אני אשאיר ברשותכן.


4. אני שונאת להתעורר בבוקר


אני שונאת לקום בבוקר. מבחינתי, אני יכולה להישאר במיטה כל היום, במיוחד בחורף כשיש לי חתולה מגרגרת לצידי ואני מכוסה בפוך. לא רק שאני לא אוהבת לקום בבוקר, אני לא בוחלת באף אמצעי בכדי להמשיך לישון. וזה כולל לבקש קפה למיטה, להתיישב, לשתות שני שלוקים מהקפה ולהירדם עם הקפה ביד, בישיבה. סיפור אמיתי, תשאלו את יובל.

עד גיל 28 לא ידעתי שלאבא שלי יש מבטא אמריקאי


אני בכלל הייתי משוכנעת שהוא מדבר עברית מושלמת עם מבטא צברי לחלוטין, עד ששיחה עם אח שלי שינתה את המצב:


יום אחד הטלפון צלצל ואח שלי היה בקו השני.

אח חמוד: ״קרן, תגידי, לאבא יש מבטא אמריקאי״.

אני: ״לא״.

יובל (נותן לי מבט של ״אין לך מושג מה את אומרת״), ״על מה את מדברת? ברור שיש לאבא שלך מבטא אמריקאי״.

אני: ״מה פתאום, יש לו מבטא ישראלי לחלוטין״

אח חמוד:״ כנראה שיובל צודק, כי החברים שלי צוחקים על אבא שיש לו מבטא״.

אני: ״באמת? מה הם שרוטים? אין לו מבטא אמריקאי בכלל״


אז מסתבר שלאבא שלי יש מבטא, אבל אני בכלל אל ידעתי מזה. היום, אני כבר מבינה שיש לו מבטא אמריקאי, דיי כבד, אבל אני דיי בטוחה, שאם זה לא היה עולה בשיחה, הייתי ממשיכה לחשוב שיש לו מבטא ישראלי.


אלו הם חמישה דברים שלא ידעתן עליי. ואם תרצו לדעת מה כתבו חברותיי לפשע ענבר ורדי וקרן לביא אברהם, כדאי לכן לקפץ לפוסטים שלהן ולגלות חמישה דברים שלא ידעתן על כל אחת מהן.


קרן בר | מעצבת בתים אישיים | בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר ראשון בעיצוב פנים בשנקר | בבלוג שלה Karen B מחכים לכם טיפים לעיצוב ורעיונות לעיצוב הבית.

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות