מעבדות לעבדות
שמתם לב שהחיים נורא קשים. או שזו רק אני? נו, ברור ששמתם לב. המציאות היום בארץ היא קשה עד בלתי אפשרית למי שרוצה קצת מעבר למינימום.
מעבר למינימום זה אומר למשל בית. או דירה. או כל קונסטלציה אחרת של ארבעה קירות וגג. שיתאימו לצרכים של משפחה, ושיהיו במיקום של עד שלושת רביעי השעה נסיעה ממקום העבודה. בפקקים.
מעבר למינימום זה אומר שאם נעשה חישוב, ונחסוך רבע מהכנסותינו, נראה שביום מן הימים נוכל להשיג את עליית המחירים של שוק הדירות ולרכוש דירה. כי היום פשוט אין טעם.
מעבר למינימום זה אומר לא לפחד מכל חול המועד, או אוגוסט, או לג בעומר, או היום שלפני היום שלפני ליל הסדר. כי בכולם יש חופש בגן, שלא עולה בקנה אחד עם 15 ימי החופש שאני מקבלת בעבודה. ומה אם אני רוצה לקחת סתם יום חופש לסידורים, או אפילו, רחמנא ליצלן (פעם ראשונה שאני כותבת את ממש המילים האלו), ליום כיף עם אחותי? מעבר למינימום זה אומר מערכת בריאות טובה יותר. שבמקום שאמתין לתור של רופא מומחה שלושה חודשים רק כדי שיראה נקודת חן טורדנית, אוכל להראות לו אותה השבוע, או בשבוע הבא. מעבר למינימום זה אומר לא לעבוד כל כך הרבה שעות ביום. נקודה.
מעבר למינימום זה אומר שהילדים רואים גם את אמא וגם את אבא בערב. יש להם שני הורים, למה לסירוגין, כמו היינו שותפים לתפקיד הראשי באיזה מחזמר של הבימה?
מעבר למינימום זה אומר לשלם מיסים, והרבה, אבל לקבל גם תשתיות תחבורה טובות ונוחות, מערכת בריאות מתפקדת, מערכת חינוך מעולה.
מעבר למינימום זה אומר לא לחוש כבתוך מירוץ עכברים משוגע, שבו מנסים רק להשאיר את הראש מעל המים. לעבוד הרבה שעות כדי שיהיה לנו מספיק כסף להגיע לעבודה ולמצוא מסגרות טובות לילדים, שכשנאסוף אותם אחר הצהריים כבר נהיה כל כך מותשים לשחק איתם ולטפל בהם.
מעבר למינימום זה אומר שאוכל ליסוע לחו"ל פעם בשנה וחצי, או לרכוש טלפון חדש כל שנתיים, או אפילו ללכת למסעדה פעם בחודש בלי שזה ייתפס כפינוק. אלו החיים, למה שלא נהנה מהם?
מעבר למינימום אלו חיים בלי דאגות. לפחות לא קיומיות. אפשר לחיות חיים בלי דאגות בעזרת מדיטציה, או יוגה, nlp או כל שיטה אחרת. אני יודעת. אפשר גם להיות נורא אופטימיים ולהגיד, טוב יש לנו מזל שנולדנו פה ולא באיזו מדינת עולם שלישי. ולהודות על כל מה שיש לנו. אפשר גם לומר, זה מה שיש ואני אעשה כל שביכולתי לשפר את מצבי האישי. אני חושבת שצריך לעשות שינוי.
התקופה מתאימה, האוכלוסיה מוכנה, הטכנולוגיה כבר שם!
רק תנו לי שעה שעתיים שנ"צ, אולי אפילו לילה שלם, ואקום עם רעיון חדש לאיך צריך לחיות.
אז מה אתם אומרים? מסכימים או לא? יש לכם רעיון מהפכני לאיך לחיות את החיים? איך לשנות את השיטה או את הגישה או פשוט להסתפק במה שיש?
את השיר הזה כבר שמעתם?
