עכשיו כשאני בת 72 אני לומדת להתיידד עם קמטי חיי
לאחר ימים רבים בהם שכחתי את קמטי חיי והם יבשו הבוקר בעת שסרקתי את שערי המלבין הם שבו ועלו מול עיני זועקים את יובשם והלכתי אצל אשת הקסם הקוסמטיקאית הצעירה, היפה והריחנית שגרה סמוך לביתי ושכבתי על מיטת הלובן המבהיקה בנקיונה ונאנחתי אנחת רווחה ועצמתי את עיני ושקעתי בשינה עמוקה. והיא קוסמת היופי בידיה הארוכות הפליגה בתנועות אטיות על פני מרחבי ים פני מחוללת על פניהן את מחול הקסם של מסדר נשות פולחן "אלת השקט" ולשה אותם כלוש אימי את בצק עוגת השמרים בבקרים של ערבי שבתות. ואשת הקסם אשר הפקדתי את קמטי חיי בידיה משחה אותם בתמרוקים ובמשחות, בתחליבים ובלשד מדיף ניחוח מסתורין קדום של יסמין אפרסמון מור וקינמון צרי, נכאת ולוט כמשוח אמי ז"ל בבקרים של ערבי שבתות את הבצק הנלוש בידיה האמונות לאחר שרודד רדוד היטב בממרח שוקולד חם ולוהט שריחו ממלא את חלל ביתנו מקצה עד קצהו ונישא מבעד לחלון אל חללו של רחוב. ולאחר שסיימה לחולל על פני קירבה אשת הקסם לעיני מראה רואת כל וקמטי חיי חייכו לעומתי בחמלה וברוך ואני חייכתי אליהם באומץ לב ושמעתי את קול לחשם שלחש אנחנו כאן עמך ועניתי להם בלחשי ואני עמכם ועלה בי געגוע עמוק לטעמה הנימוח של עוגת שמרים שפנימה ממולא בשוקולד חם ושבתי להביט במראת קמטי חיי והנה הם עולים רעננים, פורחים כפרוח אודם הפריחה באדניות חלונות ביתי לאחר שרוו מטרות מי גשמים בכל שנה מחדש בכל שנה מחדש!
מרגלית קוטב
מורה לתורה ולפילוסופיה אינדיאנית
