חורף – הזדמנות מצוינת להכיר את... עצמי. מחדש

אין ספק שהחורף הציל את חיי בצעירותי.

גדלתי בירושלים וחורף היתה העונה האהובה עליי.

כל נעוריי נהניתי מרגעי סופות וסערות וכמובן מהשלג הנפלא שזוכים בו שם לרגעים.

רק כשהתבגרתי ועוד יותר כשנסעתי לטיול במזרח הרחוק, התחלתי להתאהב בעונות החמימות יותר.

היום, כשאני כבר מכירה את עצמי ועברתי כמה נקודות במסע ההתפתחות האישית שלי, אני מבינה שכנראה הסיבה הכי הגיונית שאהבתי חורף היתה האפשרות להתכסות בכמה שכבות מעל גופי ולהסתיר את הגוף או את מה שחוויתי כגופי השמנמן.

חגית ארליך | בקשר לנשיות

הזכרונות הכמעט יחידים שיש לי מחוויית הנערה או נשיות שבתוכי היתה מלווה תמיד עם מסרים שליליים.

"מה חסר בי?" "איך אני לא..."(הרשימה תמיד היתה ארוכה) והמשפט שהכי זכור לי ששיננתי אותו רבות בתוך עצמי: "אוף, למה קיבלתי גוף כזה??"

אני זוכרת איך רק לאחרונה כשיצא לי לעבור על אלבום תמונות מתקופת ההתבגרות שלי, כשקלטתי בהפתעה גדולה קודם כל כמה יפה ולא מכוערת הייתי, וממש ממש לא שמנה, כמו שחוויתי את עצמי. איזה ריפוי ענק זה היה עבורי.