מה זה אי כנס?

ביום שישי האחרון הייתי באי כנס מגניב ומלא השראה. אי כנס זה כנס שיש לו כמה חוקים ברורים:

1. נושא הכנס נבחר מראש (הכנס האחרון היה בנושא יזמות טכנולוגית חברתית).

2. ביום הכנס מגיעים באי הכנס למקום ומי שרוצה להרצות בנושא רושם עצמו על הלוח.

3. כל אחד בוחר את ההרצאה שמעניינת אותו, ואליה הולך.

4. על כל הרצאה לקחת 25 דקות לכל היותר.

5. אסור לעשות קידום מכירות.

6. אי כנס הוא נטול דחקות. יש לפרגן לדוברים שאינם בהכרח מרצים מנוסים.

אז אחרי שהתאספנו, שתינו קפה והדוברים שיבצו עצמם בכיתות השונות היתה מליאה.

במליאה בין היתר דיברו מארגני האי כנס. הנה היזם יוסי ורדי מסביר מהו אי כנס:

לאחר מכן הדוברים הציגו את עצמם ואת נושא הרצאתם ואז התפזרנו לכיתות.

אני הלכתי למספר הרצאות:

לימור נבון / מיומנה של סטארטאפיסטית חברתית

היא שיתפה באתגרים של השנה וחצי האחרונות, בהן הקימה סטארט אפ חברתי. בין היתר דיברה על הסצנה של הסטארטאפיסטים, שהיא ושותפתה לא הרגישו חלק ממנה. היא דיברה גם על כך שהעמותות החברתיות והחברות להן המוצר שלה פונה לא מעוניינות במה שיש לטכנולוגיה להציע, או שהן פשוט לא מודעות לאפשרויות החברתיות שהטכנולוגיה מציעה. היא חלקה איתנו את הסיכון הכלכלי שלקחה על עצמה, בניגוד לסטארטאפיסט צעיר שגר אצל ההורים, היא מסכנת את חסכונותיה וחסכונות המשפחה כולה.

חדוה קלינהנדלר / איך זרים גמורים עזרו לי עם הסטארטאפ החברתי שלי

האמת היא שאני עוקבת אחרי חדוה כבר כמה חודשים, ועניין אותי במיוחד לשמוע אותה. הוסיפו לכך הפרסומים האחרונים שביל גייטס מתעניין בסטארטאפ שלה.

אז קודם כל היא היתה מקסימה. היא סיפרה שהכל התחיל מפוסט שפירסמה לפני שנה וחצי ובו ביקשה למלא סקר בנושא חברתי, ארוך וחופר של 30 שאלות. למרות שלא חשבה שיענו לה, ענו על הסקר 500 נשים מ56 מדינות בעולם. אחרי היענות הסקר וההבנה שיש דרישה למוצר, היא פירסמה פוסט לחיפוש קופאונדרית עמיתה. פנו אליה אנשים מתחומים שונים שהתחברו לצורך של נשים במקום עבודה. הם רצו לעזור. כך קמה לה קהילה. באמצעות הקהילה שאספה סביבה היא עשתה סיעור מוחות, ודרך רשת הקשרים הזו מצאה בין היתר מפתח. התרומה של הקהילה הזו היתה בלתי ניתנת לכימות. מהון להון פנו אליה ארגונים שהיו מעוניינים במוצר. אז החליטו להפוך את האפליקציה לארגונית. היא גילתה שיש הרבה יותר צרכים ממה שחשבה. ולכן במקום לעזור לנשים במקום העבודה, הוחלט לבצע שינוי: לעזור לאנשים במקומות עבודתם. והיום הם במרכזו של תהליך רי-ברנדינג.

אופיר קורקוס / חינוך זה מוצר בסיסי, אבל חינוך מצוין עולה כסף

הוא דיבר על האתגרים להטמיע תוכנת לימוד חדשה במערכת החינוך. כשמצד אחד ישנה ציפיה מגורמים שונים שהתוכנה תהיה חינמית, ומהצד השני המוצרים הקיימים במערכת החינוך לא טובים מספיק. הוא תיאר את המלכוד בו הוא והחברה שלו נמצאים כאשר הם נדרשים להוכחת תוצאות, כאשר (א) אין עדיין משתמשים למערכת, כי הלקוחות לא מוכנים לשלם ו(ב) המוצרים הקיימים החינמיים לא נדרשים להוכחות שהוא נדרש אליהם כמו כמה משתמשים אקטיביים יש, כמה משתמשים חוזרים, כמה מוכנים לשלם, מהי תוכנית היציאה לחו"ל.

הוא סיפר שיש מרחק טכנולוגי עצום בין הטכנולוגיה לבין צורת הלימוד. למשל, המוצרים הקיימים לא מותאמים למובייל, שם נמצאים בני הנוער. אין אנשים מספיק חזקים טכנולוגית בתחום החינוך. לרוב המוצרים הטכנולוגים מיועדים ליסודי. זה נובע מכך שבכיתות הגבוהות צריך להראות תוצאות לטענתו.

ענת גרימלנד / יצירתיות כהזדמנות - איך לרתום הורים לצירתיות ויזמות בחיי היומיום

ענת שיתפה בפרויקט אותו היא מובילה בבית הספר של ילדיה בנושא יצירתיות, כאשר המטרה היא לאפשר לילדים שיח של יצירתיות, יזמיות, או לכל הפחות לא לעצור אותו. רובדי הפרויקט 1. לתת להורים סט של כלים בסיסיים לחשיבה יצירתית. Connect the unconnected 2. איך ההורים מעבירים זאת לילדיהם. 3. הקהילה בונה את הקהילה. ההורים הם אלה שמטפלים בפרויקט. באמצעות 4 מפגשים ניתנים להורים כלים לקדם יצירתיות בבית. בשלב הראשון, אוספים קבוצת מיקוד של הורים שרוצים לקדם חשיבה יצירתית בבית. להבין מה הכאב שלהם. איפה זה חסר להם, איפה זה פוגש אותם. לזהות את הצרכים בבית הספר ברמה היומיומית. למשל, שהשירותים יהיו נקיים, שהילדים ירצו לקרוא, שהילדים יוכלו לזהות ילד שקשה לו ולטפל בו. לבצע תיאום ציפיות. לאחר זיהוי הצורך הם מחליטים איך פותרים אותו ובשלב הבא, מזהים מיהם האנשים שיוכלו לעזור בקהילה: הורים שיעזרו לתרגם חשיבה יצירתית, והורים שירצו לקדם תהליכים בבית הספר.