בנות נהנות יותר

אומרים שאושר הוא בחירה. גם ההיפך הוא נכון. בחירה היא אושר. כאשר אני בוחרת בצורה חופשית בין כמה אפשרויות שניצבות בפני, אני מרוצה מעצם העובדה שאני בחרתי. גם אם טעיתי, הבחירה היתה שלי, וזה בסדר. אף אחד לא כפה עלי דבר, והאחריות היא כולה שלי. וזה, למיטב הבנתי, רגע של אושר. כי החירות שלי לבחור, מעצימה את תחושת הערך שלי, את הביטחון, ואת התחושה שאני מובילה ולא מובלת. כל אלה מכוננים אושר. לפחות את האושר שלי. כמובן שהבחירה לא תמיד תלוייה רק בי, ולפעמים היא מוגבלת על ידי המציאות. לפעמים, הקודים החברתיים, התרבות, המקום, הזמן, והמשאבים שעומדים לרשותי, מגבילים אותי. לפעמים אני מגבילה את עצמי. בייחוד אם אני חושבת בלב מה יאמרו, מה יגידו, מה יהיה, מה יצא לי מזה, למי לי בכלל כל זה, ולמי יש כוח.


כילדה, חשבתי שלהיות בת הרבה יותר כיף מאשר להיות בן. אהבתי שיש לי בחירה האם ללבוש מכנסים, או חצאית, או שמלה. האם חלק, או פרחוני, או ורוד, או ממש לא ורוד.