גיל הבחירה - גיל הפריחה

לא מכבר קיבלתי תזכורת. "גברת נכבדה", כך בפירוש קרא לי הביטוח הלאומי, ושב להודיע לי שעל פי המידע שבידיו אני בגיל הפרישה מזה שלוש שנים, ואי לכך אני "עשוייה להיות זכאית לקצבת זקנה".

אז למה, אם כן, אתם שואלים, עדיין לא סרתי למשרדכם הקרוב, שעבר שיפוץ לא מזמן ונראה הרבה יותר מכוער מבחוץ מאשר קודם, למלא את הטפסים המתאימים?

רוצים לדעת? בואו נפתח את זה:

א.ג.נ.

פקידי הבט"לא הנכבדים,

בואו נתעכב רגע על העובדות שציינתם:

1. יש בידי הבט"לא מידע. 2. הגעת לגיל הפרישה. 3. את עשוייה להיות זכאית. ובכן, המידע שבידכם מוטעה. רישמו לפניכם: לפי המידע שבידי לא רק שלא פרשתי ו/או יצאתי לפנסיה או גימלאות כהגדרתכם, לפני 3 שנים נכנסתי לגיל הבחירה.

לגיל שבו אני בוחרת לעשות את מה שאני באמת אוהבת ומצאתי מקום שמאפשר לי.

לפני 3 שנים פיניתי את שולחני עמוס התיקים במועצה בינונית בלב השרון הצפוני לטובת עולם מלא חוויות. שלא תבינו אותי לא נכון. אהבתי את מה שעשיתי, וזאת למרות שלמשרד הממשלתי הרלוונטי לא היו פתרונות ממשיים לבעיותיה של האוכלוסייה שהייתה באחריותי.

אבל, בשביל הטיפה'לה שמעבר, הייתי זקוקה לשינוי, ומה שלא עשה האומץ, עשה הזמן.

רק בשביל לסגור את הפינה עם ה"עשוייה", כלומר, את סעיף 3.

מכיוון שאני עונה על תנאי הסף, כלומר, תושבת ומתגוררת, והכנסתי ברוטו מעבודה גם בכל השנים בהן הייתי עו"ס, פקידת סעד, מרכזת חוק סיעוד ואחראית על הטיפול בזקן, לא הגיעה ל- 5,394 ₪ ברוטו, ה"עשוייה" המסוייגת בהחלט הופכת לזכאות.

3 השנים האחרונות במיל"ה, כלומר, מהרגע שנכנסתי לגיל הבחירה, הפכו עבורי לגיל הפריחה.

מיל"ה היא מרכז ישראלי למקהלות ולחבורות הזמר.

שנים אני שרה במקהלה, אני מכירה את החומר. רובנו מגיעים פעם בשבוע בשביל החברותא, הכיבוד ועל הדרך גם שרים קצת. יש מי שדואג לכל "המסביב". לכנסים, לטיולים, לנסיעות לחו"ל. יש וועד, או מנהל שמתרוצצים ומנסים לגשר בין רצונות המנצח לרצונות החבורה, מה איכפת, העיקר שזה מסתדר בסוף. גיל הבחירה, אינו חייב להיות צמוד לגיל הכרונולוגי. הוא יכול להיות בכל רגע שבו תחליטו שאתם רוצים "לעשות". להיות חלק פעיל בהרכב שאתם משתייכים אליו ובעמותה שההרכב חבר בה. וכן, יש מה לעשות. למזלי, עליתי על העגלה המלאה הזאת ומאז אני לא רק יושבת מאחור. למדתי שלבוא לשיר זה כיף, אבל על מנת להעצים את החוויה, ולהעשיר את הידע ואת היכולות האישיות, כדאי לי לקחת חלק בכל מה שיש למיל"ה להציע: כנסים, כיתות אומן, סופי שבוע, סדנאות, אולימפיאדות מוזיקאליות וכן, גם להתנדב.

הארץ אמנם קטנה, ולא אני חילקתי אותה למרכז ולפריפריה, אבל ברור לי שלכולם בכל מקום, מגיע ליהנות ממה שיש לכל אירגון להציע. אל תמתינו לתזכורת, צרו את גיל הבחירה שלכם.

לכל אחד המיל"ה שלו. כמו נבחרת הבלוגריות של מועצת הנשים, מסגרת התנדבותית או תחביב שמתפתח לעסק או כל פעילות אחרת שבה יימצא את סיפוקו.

עבורי זה היה ברגע הנכון, ובדרך הנכונה. שוב אני מוצץ גבעול תחת גשר מט לנפול כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות מה לאכול כשהנמלה העניינית אותי מודדת... ואבא תמיד אומר: "תעזבהו יום יעזבךּ יומיים" העגלה נוסעת אין עצור. קפצת ממנה היום חלפו שנתיים והנה נשארת מאחור. (מאיר אריאל)

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

עקבו אחרינו גם פה