עתיר ידע פינת low tech

אני עומדת ליד שרידי פסים נטולי אדנים.

שתי שורות של מתכת פצועה מתאמצות לנבוט מתוך האספלט הדהוי.

קצותיהם המפוצלים מצביעים כמעט בתחינה אל מה שהם מבקשים שאזכור.

אל הקטר שמשך אחריו פעם מזמן קרונות אפופים בריח נייר עטיפה וורוד, דקיק, נגוע בתמצית תפוזי יפו מבית האריזה של יכין מחד,

ואת העוצמה של הגלילים הענקיים מחצר פקר פלדה מאידך.

איזור התעשיה "עתיר ידע", בין רשתות "הום סנטר" ו"מקס" למתחם "ג'י."

אפילו העברית נמחקה פה.

"עתיר ידע" – יכלה (פוטנציאל) חסרת גבולות של הזנקים (סטארט אפ) ומכירותיהם (אקזיטים).

היצוא שהיה זקוק בעבר לשינוע רב נפח מסתפק היום במעטפה מרופדת בפלסטיק בועות (פצפצים) וההכנסה ביחס הפוך.

"מגה - סניף יכין", קראו לסופרמרקט הגדול, אחר כך החליפו אותו

ב YOU" - סניף יכין", מעין שעטנז של חדש ארוג בישן, מצבה שאינה מלמדת על מי שקבור תחתיה.

מה שהחל כקבוצות קוטפים ואורזים בפרדסים ביוזמת ההסתדרות בשנות ה – 30 כתגובה לאבטלה ומתוך הצורך לבסס עבודה עברית במושבות התגבש לכדי אירגון ענק.