אמא, איך באים ילדים לעולם?

אם אתם הורים לילדים סביר שנתקלתן או תיתקלו בשאלה "המפחידה" הזו.

ולמה מפחידה?

כי בואו נודה, הדילמות הכי גדולות שלנו כהורים הם כיצד לתווך לילדנו כל מיני אמיתות בעולם.

ואין כמעט הורה שלא בולע את הרוק ברגע שהילד/ה ניגשים אלינו עם שאלה גדולה כזו שלפעמים גם אנחנו בעצמנו לא יודעים את התשובה או איך לענות עליה.

בחודש האחרון, המרחב הוירטואלי השמיע המון קולות ודעות לגבי ספר ילדים, שהאמת יצא כבר בשנה שעברה, של אלונה פרנקל, מחברת סדרת "סיר הסירים" עם אותו נפתלי שכולנו גדלנו איתו ולימדנו בעזרתו את ילדנו להיגמל מחיתולים.

פרנקל הוציאה בהוצאת סטימצקי ספר ילדים חדש הנקרא: "ספר מלא אהבה: איך נפתלי בא לעולם"

חגית ארליך | בקשר לנשיות

הספר מגולל את סיפור ההיכרות של הוריו של נפתלי דרך קיום יחסי המין, ההתעברות, ההריון והלידה.

בכל מרחב בו פירסמו את עניין הספר הדגש או ה"זעזוע" היה מעמוד אחד בספר, המספר בפירוט את מעשה האהבה (ראו תמונה מצורפת) של הוריו של נפתלי וכיצד התעברה האם בעקבות יחסי המין.

היו המון קולות שנשמעו בכל פעם, אבל מה שהכי בלט לי הוא שרוב הקולות היו מאוד שליליים לגבי הספר והתיאור.

אשים כבר עכשיו את דעתי על הספר ואשתף שלדעתי הוא נפלא!! והלוואי שהיו מספרים לי אותו כשהייתי קטנה.

נכון, אפשר להתווכח על ניסוחים למיניהם כמו הפין ש"החליק" לתוך הפות של אמא. הייתי בוחרת אולי מילים פשוטות יותר, כמו פשוט נכנס.

אבל בגדול אני רוצה לדבר על איך זה מרגיש לנו כשאנחנו מול תיאור או מראה מיני כלשהו.

תאמינו לי שגם אני גדלתי בבית שברגע שהתחילה על המסך סצנת התנשקות או מזמוז מלא תשוקה, האוויר בחדר פשוט קפא. אף אחד לא נשם או לא דיבר... ואני מכירה טוב את אי הנעימות הזו שעולה כשמשהו מביך אותנו בסיטואציה.

למרות כל זאת ובמיוחד אחרי שנים של לימוד את הנשיות והמיניות שלי והנחייה של מאות מעגלי נשים בעיקר על מה שלא מדובר...

אני רוצה לשחרר אותנו לחופשי!

כן. הגיע הזמן לצאת לחופשי ופשוט לחגוג את המיניות שלנו ושקיימת מסביבנו.

בואו נשים רגע לב מה כל כך מזעזע אותנו במילים שבספר...

סה"כ מתואר שם מעשה אהבה מלא בתשוקה, עונג ושמחה.

בעצם מה שקורה לכולנו וכולנו עושים וגם אם לא עושים, אז משתוקקים לזה..

ואם זה משהו שאנחנו כל כך רוצים אותו בחיינו, למה להחביאו?

נכון, לימדו וחינכו אותנו מילדות שכל מה שקשור למיניות צריך להחביא.

לימדו אותנו כנשים שלא מקובל להיות סקסית ומינית, בטח שלא לדבר על זה.

אבל מה לעשות שלרוב זה חלק ממי שאנחנו, עוד מילדות.

גילוי המיניות קורה בגיל מוקדם מאוד, כבר כילדים אנחנו מכירים ומתנסים במגע עם אברי המין שלנו.

נכון. יהיה הכי נוח אולי להמשיך את הקו של הורינו (ובטוחה שזוהי הכללה ולא כל ההורים שלנו היו כאלה) ולהחזיק בעמדה ש "יש דברים שלא מדברים עליהם", בהתפתחות האישית שלנו ושל ילדנו...אבל מה אם, וזוהי רק הצעה....תנשמו עמוק, תקחו את הספר הזה ותקראו אותו יחד עם ילדכם. אולי אפילו קודם לבד ותראו איך המילים גורמות לכן להרגיש?

חגית ארליך | בקשר לנשיות

עוד משהו על אחת הטענות שנתקלתי לגבי הספר.

היו אימהות שאמרו שזוהי פורנוגרפיה לילדים.

ואני אומרת: הסטטיסטיקות מראות שרוב ילדנו יחשפו בשלב מוקדם יחסית לחומר מיני אלים ופורנוגרפי.

בעיקר בגלל שמיניות זה חלק ממי שהם. ממי שאנחנו. ובגלל שאין להם מקור מידע אחר בנושא, הם פשוט ילכו לאן שכולם הולכים.

אולי הגיע הרגע שנציע להם אלטרנטיבה בריאה. זה יכול להיות ספר שמספר בצורה פשוטה ונעימה או פשוט נוכל אנחנו לספר ולדבר, במילים שלנו.

נכון, זה דורש הרבה אומץ.

וסביר שרובנו עוד לא ממש יודעים איך בכלל מתחילים.

כי בעצם אף פעם לא דיברנו על זה בעצמנו.

זה לא קורה ביום אחד וצריך המון המון סבלנות. בעיקר לעצמנו.

אז אני מציעה לכן, בואו נתחיל מלהכיר את האישה המינית הקיימת בתוכנו ולקבל אותה.

המון שנים השתיקו אותה, לא נתנו לה להתבטא או חס וחלילה להתלבש, לדבר, להשמיע קול כמו שבא לה..

מיניות זה נושא שמאוד טעון בעולמנו ובטח לא אצליח בפוסט קצר לכסות את כולו.

אבל הייתי מתחילה בשאלה אחת שאני מזמינה אותך לשאול את עצמך?

חגית ארליך | בקשר לנשיות

אם היית יכולה היום לשאול את האישה המינית השוכנת בתוכך "מה שלומך היום?" מה היא היתה עונה לך?

קחי לך רגע לעצמך, לבד בלי אף אחד מסביבך (כן יודעת שזה לא פשוט אבל את מספיק חשובה כדי שתצרי את זה לעצמך)..

והקשיבי לתשובה שעולה לה, לאישה המינית שבתוכך.

מזמינה אותך אולי לכתוב או לצייר את מה שעולה.

אני מזכירה שיכול להיות שהצד הזה בתוכך מקבל לראשונה תשומת לב כנה ואוהבת מצידך, אז יכולים לעלות המון תחושות שלא ציפית כמו עצב, בכי, פחד, אכזבה, שמחה, התרגשות...

הרשי לכל מה שעולה פשוט להיות. ואם לא עולה כלום. חזרי למחרת ושאלי שוב את אותה שאלה וחכי לתשובה. עם המון סבלנות.

יש לגוף שלנו ולמיניות שבנו חוכמה אדירה שרק מחכה שנקשיב לה וניתן לה תשומת לב.

תתחילי מחדש את מערכת היחסית שלך עם האישה המינית שאת.

תופתעי כמה כוח, עוצמה ועונג היא מעניקה לך.

ואם נחזור לספר שלנו, זה לא משנה מה המילים המדוייקות או איך זה מנוסח, אני אומרת בואו נחגוג כבר עם הילדים שלנו את מה שכל כך הרבה זמן מנעו מאיתנו לחגוג בעצמנו.

כי.. ואולי אני הפתיע אותך, אבל לכולנו יש מין ומיניות בין הרגליים ובשדיים ולפעמים בכל הגוף.

והילד או הילדה שלך מבולבלים ונבוכים בעצמם מכל מה שקיים ומשתנה בתוכם.. איזה כיף אם היינו יכולים להעניק להם את הכי טוב, כדי שירגישו בנוח עם עצמם, להעניק להם את האמת שלנו.

וזה לא תמיד הולך להיות פשוט. הנה, אצלי למשל עכשיו בבית, השאלה הכי חמה אצל הבת שלי היא "אמא, אבל מי ילד את אלוהים?"

טוב, יאללה הולכת לנסות לחשוב איך אני בכלל מתחילה לענות על זה... ;)

נתראה שוב בקרוב.

ספרו ושתפו איך הלך לכן עם התרגיל ואני כאן לכל שאלה, כמו תמיד.

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות