הג'וב הכי מאתגר בעולם

דרושה עובדת למשרה הכוללת:

מטלות לוגיסטיות, ניקיון, בישול, הסעות וכביסה.

התפקיד דורש יכולות של:

עובדת סוציאלית, פסיכולוגית,

מורה ומחנכת,

חברה נאמנה ו/או שק חבטות,

רופאת משפחה ועוד..

כל זה ללא שכר, ללא מגבלת שעות,

בלי אפשרות לחופשות,

בלי חרטות או אופציה לעזוב,

ללא קידום ובלי להתלונן..

נו, הייתם הולכים על זה?

מסתבר שרובנו כן, בגדול,

אפילו מספר פעמים...

ולמרות כל הקשיים, אפילו מצליחים להנות מהדרך.

אז נכון.. ילדים זה שמחה, אבל לפעמים רוצים קצת שקט..

אם אפשר לקחת הפסקה קטנה מהתפקיד,

או להמציא איזה שלט פלאים שמדי פעם יעשה פאוז לילדים..

ככה, באמצע הריב והצעקות.. לחיצה קטנה והכל קופא..

אפילו אם זה לכמה רגעים,

שנספיק לנוח, לשתות קפה, לתלות כביסה,

לצאת לבלות עם חברה..

אופס, שכחנו את הילדים על HOLD...

טוב נו.. בבוקר נלחץ PLAY, שום דבר לא בורח..

איפה הראש היהודי המבריק

כשצריך שמישהו יפתח המצאה כזו?

מה בסה"כ ביקשתי?

שלט פלאים וגלולה שלוקחים ותעשה עבורנו כושר

(אדומה זה שעה ספינינג, ירוקה שעה פילאטיס, וכתומה שעה יוגה..)

ובינתיים.. עד שימציאו את הטכנולוגיה הזו

אנחנו צריכות להתמודד ולהכיל,

לחבק גם כשקשה,

לחייך גם כשלפעמים בא לבכות בפנים,

לחזק גם כשאנחנו מרגישות חלשות

ולנסות להבין שהם לא נגדנו, הם פשוט לטובתם...

ועד שאפצח את נוסחת ההורות המושלמת,

או עד שימציאו את שלט הפלאים,

אני מנסה להתמודד,

עושה טעויות ומנסה ללמוד מהם,

נכשלת, נופלת וקמה שוב,

מנסה להיות אמא מושלמת

ויודעת שאין דבר כזה, אפשר רק לעשות הכי טוב שאפשר..

ומשהו קטן ומפנק לשעות הקסומות של הערב,

כשהילדים כבר נכנסו למיטה והשקט מהדהד בבית

כשהרוח שורקת מחוץ לחלון והראש מציץ מתחת לפליז,

ומתחשק משהו טעים ומפנק,

כזה שיעשה כיף בבטן, אבל לא יעשה לנו ייסורי מצפון,

קבלו מתכון לתפוח אפוי..