אוהבת את החיים הפשוטים

זוכרים את הפוסט הקודם שלי על מעבר הדירה מתל אביב לכפר סבא? אז הפעם אני רוצה לספר לכם על מעבר הדירה - נשארים בתוך כפר סבא.

כאשר רן ואני התחתנו רצינו לרכוש דירה משלנו והתקציב שלנו היה די נמוך (עם הדרישות של היום), תקציב של זוג צעיר שרק סיים לשלם את חובותיו למוסדות ללימודים להשכלה גבוהה.

אז לרכוש דירה בתל אביב ליד ההורים שלי זה לא בא בחשבון עם העלויות של דירה בתל אביב ולכן התחלנו לחפש אפשרויות בכפר סבא (היקרה לא פחות), מצאנו דירה בתקציב שלנו, דירה בת שלושה חדרים בבניין מאוד ישן (של 60 שנה לפחות), מהבניינים האלו שאין כניסה ללובי, אלא פשוט מדרגות שישר עולים ויש את הדירות, בניין שהזכיר לי את הבית של סבתא שלי ז"ל, דירה קטנה ופשוטה אבל יש בא אנרגיות מעולות.

כמובן שהדירה דרשה שיפוץ ולאחריו נכנסו לדירה

זו למעשה הפעם הראשונה שרן ואני עברנו לגור ביחד באופן רשמי (לפני החתונה לא גרנו יחד בדירה משלנו).

חלפו הימים ונשארנו בדירה הזאת 3 שנים, כאשר יהונתן שלנו היה בן 10 חודשים (בתכלס עוד הרבה לפני זה :) ), הרגשתי שממש קטן לנו וצפוף היות והחדר של יהונתן הפך להיות חצי חדר שינה חצי חדר משחקים ועוד מקומות אחסון של מחסן, ובנוסף, חייבת חדר נוסף לקליניקה שלי,

לאחר מסע של שכנועים שלי אל מול בעלי התחלתי לחפש שוכרים לדירה שלנו ולחפש דירות על מנת שנשכיר לנו דירה גדולה יותר, תוך יומיים הכל כמעט הסתדר (חוץ מימה שלא ועל זה אכתוב בפוסט נפרד) והתחלנו לארוז

חוויות רבות יש לי מהתקופה הזאת, מדוע? כי איך רני נוהג לומר עלי? שאצלי אם דברים לא נעשים בדרך הקשה לא כיף לי, אני צריכה הכל צפוף ולחוץ כדי להרגיש שאני חיה, אז בדיוק השתחררתי מבית חולים בגלל בעיה רפואית שהייתה לי ויהונתן שלנו היה איתי בבית שבועיים כי המטפלת שלו הייתה בחופשה בחו"ל וכן זה הרגע שאני גם צריכה לארוז, מאתגר לא?!

אך הכל עבר בהצלחה והגענו לדירה החדשה שכה רציתי ואפילו התחדשתי לראשונה בחיי במרפסת, תמיד רציתי שתהיה לי מרפסת בבית :)

אז הדירה בהחלט מהממת והשכונה כבר יותר חדשה מזאת של מקודם ועיצבנו הכל והכל באמת נפלא.

דבר אחד חסר... את הרעש של השיכון, של השכנים, הריחות של האוכל, החוויות כמו שיכולות להיות רק בדירת שיכון של פעם, למעשה החיים הפשוטים, ממש כמו החיים בבית הפתוח של סבתא שלי ז"ל (אצלה כל שכן יכל להיכנס לאחר יום עבודתו לאכול צהריים ואם הביא איתו חבר עוד יותר טוב),

יש משהו מאוד מיוחד בעיני בחיים של פעם, הכל היה רגוע יותר, פחות תחרותי, הקידמה לא הייתה כל כך מסחררת והחיים של כולם לא היו במרדף ובמירוץ החיים שכולנו כיום חיים.

?אז מה אתם אומרים? אילו חיים טובים יותר, אלו שאנו חיים כיום? או אלו של פעם

.או אולי איזה איזון שמשלב בין לבין... תכתבו לי