עכשיו כשאני בת 72 (בעוד חודש) אני מבינה שעדיף שינוי תהליכי מאשר מהפכת עולם!

האל הלא מרוצה מעולמו רצה שינוי הוא רצה עולם חדש!

ואז כאשר היו כבר עולם ואדם האל השקיף מלמעלה הוא לא היה מרוצה מהנעשה בעולמו הוא רצה שינוי. הוא רצה עולם חדש!

חמת זעם שאחר כך הוא הצטער עליה קשות הוא פשוט מחק את העולם.

הוא שטף אותו במים רבים, שהיו בעצם הדמעות שלו. הוא חשב שהוא נרגע אבל לא! הוא היה ממש נסער.

היה לו מזל אחד והוא שלפני שהוא מחק את הכול הוא שמר לו פינה אחת בלב מהעולם הקודם שלו.

לפינה הזאת קוראים מאז "תיבת נוח״

שם בתיבה הוא שמר לו עצמו (ובמקרה גם לעולם) את הזיכרון של העולם הקדום

הוא ידע שכל שינוי הוא פועל יוצא של הזיכרון הקדום.

בסוף נפל לנוח האסימון (למים) והוא תפס שמתחולל שינוי גדול בעולם

ואל תחשבו ששם בתיבה היה פשוט. לנח ולמשפחתו הייתה המון עבודה

עם כל החיות האלו שכל אחת רצתה משהו אחר.

היתוש למשל לא חדל לזמזם לג'ירפה באוזן, וזה כה עצבן אותה

עד שהיא הוציאה את הראש מבעד לחלון התיבה וכל הצוואר שלה נרטב כהוגן

וכל הגרון הארוך שלה נתקף בדלקת.

והיא עקרונית לא לוקחת תרופות אנטיביוטיות.

נח כה התעצבן למרות שהיה צדיק תמים הוא היה קצר רוח

(כמו הרבה צדיקים תמימים)

הוא לא היה מסוגל להבין למה כל החיות האלה כל הזמן מתקוטטות

למה הן לא צדיקות תמימות כמוהו?

בסוף נפל לו האסימון (למים)

והוא תפס שמתחולל שינוי גדול בעולם.

נח לא היה טיפש והוא הבין בסוף

ששינוי מגיע כתוצאה ממאבק כוחות.

ורק נזכיר בקצרה את הכינים שהתנחלו להם בהתנחלות לא חוקית

בתוך שער הראש (ובעוד מקומות )של נוח עצמו

ושם בתיבה היו מאבקי כוחות בלתי פוסקים.

חלקם גלויים כמו בין הג'ירפה ליתוש

וחלקם סמויים כמו בין הקוף לתולעת הכרץ.

הטפילה הזאת התיישבה לה בתוך המעיים של הקוף

וגרמה לו שלשול נוראי, שיצר תור עמוס בכניסה לשירותים.

שם כולם רבו עם כולם כמו שהיה פעם בקופ"ח.

ואם מדובר במאבקי כוח נזכיר בקצרה את הכינים

שהתנחלו להם בהתנחלות לא חוקית

בתוך שער הראש (ובעוד מקומות ) של נח עצמו.

נח, למרות שהיה קצר רוח היה חכם מאוד.

הוא לא התערב בעניינים שבין החיות לבין עצמן

(הוא זכר שכאשר חמותו התערבה בעניינים שבינו לבין אשתו טוב לא יצא מזה)

הוא חשב שאולי כדאי לו למשות מהמים איזה פסיכולוג שעדיין לא טבע

(במים או בים המלים שלו עצמו)

כדי שינחה קבוצה דינמית של חיות למודעות עצמית,

אבל לא היה לו מספיק כסף לשלם לו

כי הוא היה תקוע בתשלומי המשכנתה על בניית התיבה.

לכן הוא פשוט איפשר לכל חיה להשמיע את קולה.

והוא ישב לו והקשיב והקשיב והקשיב

תוך כדי הקשבה הוא גם התגרד (בראשו ובעוד מקומות)

כי הכנים האלה אוףףף, לא נתנו לו מנוחה.

גם הן רצו שהוא יקשיב להן!

כולם רצו להתחיל חיים חדשים על יסודות העולם הישן שחרב

נח ידע שצדיקים חייבים להקשיב לאחרים הוא קרא על זה

ב"מדריך לצדיק התמים שמתקדם בעסקיו"

שכתב ארפכשד בן תובל שהיה המנטור של המנטורים לפני המבול.

ככל שהוא הקשיב יותר המהומה הלכה ושככה

עד שלאט לאט המצב נרגע לחלוטין.

כחלק מהתהליך החדש נוצר אינטרס משותף לכולללללםםםםם

שרצו כבר לצאת מהתיבה.

כולם רצו להתחיל חיים חדשים על יסודות העולם הישן שחרב.

הם הפסיקו לריב ולהתקוטט ופיתחו ציפייה חדשה

לצאת מהתיבה מה שיותר מהר.

הם הבינו שהעולם החדש יהיה שונה מהעולם הישן.

הם התחילו לפעול בשיתוף פעולה ובפתיחות.

ככל שהם פעלו ביתר שיתוף פעולה

דברים זזו בראש שלהם ובמציאות מסביב,

בדיוק כמו שכתב המנטור של המנטורים

ארפכשד בן תובל במדריך שלו.

הג'ירפה הסכימה בינתיים לבלוע בעיניים עצומות כדור אחד ביום

הג'ירפה למשל הבינה שבעולם החדש היא כן תשתמש באנטיביוטיקה

כאשר יכאב לה הגרון

כי חבל לסבול בגלל היצמדות לפחדים ולדעות קדומות.

היא הסכימה בינתיים לבלוע בעיניים עצומות כדור אחד ביום.

נח הבטיח לה שמכדור אחד ביום לא מתים!

הוא נתן לה לדוגמה את הפינגווינים שלקחו כמויות עתק של אנטיביוטיקה

והיו תמיד בריאים.

בעולם החדש לאחר שנים, תגלה הג'ירפה את

הרפלקסולוגיה, הרייקי, ההילינג, ההומופטיה, והאופונופונו

ותגמול את כל הפינגווינים שבעולם מההתמכרות שלהם לאנטיביוטיקה.

ובסוף היא תהפוך בכלל למורה לפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה.

אבל כל זה קרה לאחר זמן רב לעת זקנתה כמעט.

בינתיים היא לקחה כדור אחד ביום והבריאה.

היא עוד לא ידעה אז שהיא תעבור דרך ארוכה

למצוא את הריפוי המתאים לדלקות הגרון

שמהן סבלה כל החיים!

בסוף היא באמת מתה בריאה לחלוטין

שנים רבות לאחר מכן הוא שינה את שם המדריך לשינוי העולם בדרך החשיבה החיובית

"ל"תורה אורה

וגם האל כאשר בתיבה הכול נרגע, הוא כבודו הבין שהתחולל שינוי בעולמו.

הוא היה מרוצה (למדי) מהשינוי אבל היו לו רגשות אשמה

על הדרך שבה הוא בחר לחולל אותו.

הוא לא אהב את הרעיון שהוא חולל שינוי באמצעות הרס העולם.

לאחר התלבטויות והתחבטויות הוא הבטיח לעצמו וגם לאנושות, כלומר לנח

שאת השינויים הבאים הוא יחולל באופן אחר, באופן חיובי .

כדי לא לשכוח את מסקנותיו והחלטותיו הוא התיישב על המקום וכתב את

ה"מדריך לשינוי העולם בדרך הדולפין" כלומר בדרך החשיבה החיובית.

שנים רבות לאחר מכן הוא שינה את שם המדריך ל"תורה אורה״

מרוב שמחה הוא נתקף בפרץ יצירתיות וצבע את הקשת האפורה שלו בשבעה צבעים

וגם כבוד האל בכבודו ובעצמו עבר שינוי.

כדי לא לשכוח זאת מפאת גילו ומפאת רוב ענייניו בהנהגת העולם הזה,

הוא עשה לו סימן, "אות ברית״, כלומר, הוא תלה בשמיים על קרס בלתי נראה

שהיה נעוץ בענן אפור אחד את הקשת

בה הוא השתמש במלחמה שלו בעולם הקודם היפה שהתקלקל לו.

הוא כל כך שמח על השינוי שחל בו עצמו ועל הסימן שהוא נתן לעצמו

כדי לזכור שאפשר גם אחרת,

עד שמרוב שמחה הוא נתקף בפרץ יצירתיות

וצבע את הקשת האפורה שלו בשבעה צבעים.

צבע אחד לכל יום בשבוע.

ומאז לא רק האל אלא כל מי שרואה את הקשת יודע

ששינוי כדאי לחולל לא דרך מהפכות אלא ?

לפעמים כואב מאוד לעבור שינויים והאם באמת זה עובד?

בעולם המודרני אנחנו קוראים לדרך הזאת שבה

אנחנו רוצים לחולל שינויים ברוח הקשת

"הדרך התהליכית".

בדרך הזאת אנחנו עוברים שלבים שונים בפעילות הנפשית שלנו

אנחנו עוברים שלבים של ניסוי וטעייה, תסכולים, משברים, התבוננות

ועוד מושגים כאלה ואחרים שמציינים שאנחנו יודעים לעבור שינוי

לא באמצעות מבול חס וחלילה, אלא באמצעות למידה.

זה ממש לא פשוט!

לפעמים כואב מאוד לעבור שינויים?

והאם זה עובד?

האם אנחנו אכן משתנים?

יש לכולנו חיים שלמים לחשוב על זה!

אתם רואים שהמחשבות שלי כבר פשוט קופצות לי מתוך הראש. הפסיכולוג החדש שלי .אמר לי שאני בתהליך