עכשיו כשאני בת 72 (בעוד חודש) אני מבינה שעדיף שינוי תהליכי מאשר מהפכת עולם!


האל הלא מרוצה מעולמו רצה שינוי הוא רצה עולם חדש!

ואז כאשר היו כבר עולם ואדם האל השקיף מלמעלה הוא לא היה מרוצה מהנעשה בעולמו הוא רצה שינוי. הוא רצה עולם חדש!

חמת זעם שאחר כך הוא הצטער עליה קשות הוא פשוט מחק את העולם.

הוא שטף אותו במים רבים, שהיו בעצם הדמעות שלו. הוא חשב שהוא נרגע אבל לא! הוא היה ממש נסער.

היה לו מזל אחד והוא שלפני שהוא מחק את הכול הוא שמר לו פינה אחת בלב מהעולם הקודם שלו.

לפינה הזאת קוראים מאז "תיבת נוח״

שם בתיבה הוא שמר לו עצמו (ובמקרה גם לעולם) את הזיכרון של העולם הקדום

הוא ידע שכל שינוי הוא פועל יוצא של הזיכרון הקדום.

בסוף נפל לנוח האסימון (למים) והוא תפס שמתחולל שינוי גדול בעולם

ואל תחשבו ששם בתיבה היה פשוט. לנח ולמשפחתו הייתה המון עבודה

עם כל החיות האלו שכל אחת רצתה משהו אחר.

היתוש למשל לא חדל לזמזם לג'ירפה באוזן, וזה כה עצבן אותה

עד שהיא הוציאה את הראש מבעד לחלון התיבה וכל הצוואר שלה נרטב כהוגן

וכל הגרון הארוך שלה נתקף בדלקת.

והיא עקרונית לא לוקחת תרופות אנטיביוטיות.

נח כה התעצבן למרות שהיה צדיק תמים הוא היה קצר רוח

(כמו הרבה צדיקים תמימים)

הוא לא היה מסוגל להבין למה כל החיות האלה כל הזמן מתקוטטות

למה הן לא צדיקות תמימות כמוהו?

בסוף נפל לו האסימון (למים)

והוא תפס שמתחולל שינוי גדול בעולם.

נח לא היה טיפש והוא הבין בסוף

ששינוי מגיע כתוצאה ממאבק כוחות.

ורק נזכיר בקצרה את הכינים שהתנחלו להם בהתנחלות לא חוקית

בתוך שער הראש (ובעוד מקומות )של נוח עצמו

ושם בתיבה היו מאבקי כוחות בלתי פוסקים.

חלקם גלויים כמו בין הג'ירפה ליתוש

וחלקם סמויים כמו בין הקוף לתולעת הכרץ.

הטפילה הזאת התיישבה לה בתוך המעיים של הקוף

וגרמה לו שלשול נוראי, שיצר תור עמוס בכניסה לשירותים.

שם כולם רבו עם כולם כמו שהיה פעם בקופ"ח.

ואם מדובר במאבקי כוח נזכיר בקצרה את הכינים

שהתנחלו להם בהתנחלות לא חוקית

בתוך שער הראש (ובעוד מקומות ) של נח עצמו.

נח, למרות שהיה קצר רוח היה חכם מאוד.

הוא לא התערב בעניינים שבין החיות לבין עצמן

(הוא זכר שכאשר חמותו התערבה בעניינים שבינו לבין אשתו טוב לא יצא מזה)

הוא חשב שאולי כדאי