אולי את רוצה לשחק בקבוצת נשים שעושות תיאטרון? שאלה אותי האישה העדינה והחיננית במבטא צרפתי מתנגן


הכרתי את קטרין באחת הפגישות של נשות מועדון העסקים של מועצת נשות כפר סבא. התחלנו "לשוחח לנו בנחת ואז היא שאלה אותי: "אולי את רוצה לשחק בקבוצת נשים שעושות תאטרון? בהמשך השיחה התברר לי שקטרין מנסה לארגן קבוצת תאטרון לנשים שתפעל בחסות מועצת נשות כפר סבא . מאז אותו ערב נפגשנו פעמים אחדות ומידי פעם קטרין שבה שוב ושוב לשוחח אתי על הקבוצה הזאת . הבנתי שאש התאטרון בוערת בלבה של קטרין והצעתי לה שאני אכתוב על חפץ ליבה כדי שנשים נוספות שאש זו בוערת בלבן תיחשפנה להצעה להצטרף לתאטרון הנשים המיוחל הזה. קטרין הסכימה בשמחה רבה. לאחר ימים אחדים נפגשנו לנו בבית קפה נחמד ושם סיפרה לי קטרין על הקשר המיוחד שיש לה לנושא התאטרון בכלל ולתשוקה שלה להיות חלק מקבוצת נשים שעולות על הבמה בפרט.

הקשר של קטרין לתאטרון נוצר כבר בנעוריה עת השתתפה בהצגה בתפקיד ראשי בטלוויזיה הצרפתית

חווית התאטרון כצופה וכעולה על הבמה קרובה מאוד ללבה של קטרין. זה התחיל כבר בנעוריה עת השתתפה בהצגה בתפקיד ראשי בטלוויזיה הצרפתית. זו הייתה חוויה מכוננת עבורה. מאז ועד היום היא צופה נלהבת בהצגות . היא רואה הצגות רבות ומתפעלת מידי פעם מחדש מהיכולות של השחקנים להתחבר לדמויות שהם מייצגים ולחבר אותם ללב הקהל הצופה בהם. במיוחד היא מתפעלת כאשר נושא ההצגה רחוק מלבו של הצופה הישראלי או גם מלבה שלה, וגם שם בנושאים ששייכים לעולמות אחרים מתרחש תהליך החיבור הכפול הזה של השחקן לדמות ושל הדמות לצופים. בעיניה יכולת החיבור הזאת מקורה בהשראה עמוקה וביכולת ראייה פנימית על טבעית של נפש האדם.

לפני חמש שנים חל המפנה וקטרין הפכה מצופה בנעשה על הבמה לזו שצופים בה

לפני חמש שנים השתתפה קטרין שומרת המצוות במקהלה בגבעתיים . זו הייתה מקהלה לנשים דתיות ושרו בה עשר נשים. לאחר תקופת מה של פעילות המקהלה החליטו הנשים להקים גם תאטרון נשים שיציג בפני קהל נשים. הן מצאו מקום ובמאי ובחרו במחזה "מניין נשים" שמשקף את אורח החיים בחברה החרדית ובעיקר את הבעיות והקושי של נשות החברה הזאת. המחזה מספר על אישה חרדית שבוחרת להתגרש ועל יחסה העוין של הסביבה כלפיה. קטרין הציגה את תפקידה של החברה הקרובה של האישה שתומכת בה לאורך הדרך הקשה. היא חשה תוך כדי עיצוב הדמות בחזרה והצגתה על הבמה הזדהות עמוקה עם הרוח הנשית החופשית שבלתי ניתנת לכליאה גם במסגרות הנוקשות ביותר. תקופת החזרות והעלאת המחזה זימנו לקטרין לחוש תחושת אושר מפעימה על הגילוי שהיא מסוגלת לממש בעצמה כה עמוקה את כישרונה הבימתי שאותו היא גילתה עוד בנעוריה. עד כה זיהתה את הצורך למיצוי כשרון זה כצופה בלבד ועתה הייתה מאושרת על חוויית המשחק שחוותה. ,גילוי יכולת ההזדהות שלה עם הדמות באופן מלא, ההתחברות לדמות שהיא גילמה באהבה עזה והיכולת לסחוף גם את קהל הצופות לחוש כלפי הדמות את מה שהיא כאדם

וכשחקנית חשה כלפיה, יצרו בקרבה חוויית אושר, שמחה ותחושת מלאות החיים על כל מורכבותם.

פעם היא גילמה דמות של נהג משאית .דמות שכה רחוקה מעולמה הפנימי. אך ברגע שבו בחרה להזדהות עם הדמות, חשה שהיא אכן נהג משאית

קטרין הבינה שההזדהות הטוטלית שהיא חשה על הבמה מאפשרת לה לבטא את המורכבות של הדמות על כל צדדיה . היא הבינה שיש לה יכולת הבנה עמוקה למורכבות הנפש האנושית לא רק על הבמה אלא גם בחיי יום היום שלה במפגש עם אנשים בעלי דעות, עמדות ואורח חיים שונה משלה. חוויית המשחק בעיניה הוא המקום שבו כל אדם שפתוח כלפי החוויה הזאת יכול למצוא את הריפוי לכאב הפנימי האישי שלו. בעיקר היא הבינה עד כמה חוויית המשחק בתאטרון מאתגרת ומאפשרת "להיכנס" לתוך עולמה הפנימי של הדמות ולהביא אותה החוצה ממקום פנימי של הזדהות מוחלטת. היא מספרת שהיא כה הופתעה כאשר באחד מתרגילי האימפרוביזציה היא קיבלה תפקיד של נ