מתל אביב לכפר (סבא)

נולדתי וגדלתי בתל אביב

אני אוהבת את העיר הזאת שחיים בה חיים של 24/7, חיים ללא הפסקה

בצפון תל אביב אפשר להנות מזה שגרים קרוב להכל, במרחק הליכה יש פאבים ויש את ה"זאפה" מקום שיש בו הופעות חיות ומרגיש ממש בית, יש את פארק הירקון ויש שבילי אופניים ומתקני ספורט, בקיצור עיר שיש בה הכל מהכל, עיר שחיים בה חיים משוגעים.

תמיד תל אביב תשאר כעיר שהייתה טובה אלי.

יש משהו אחד לא קל בלהיות "תל אביבי במקור" וזה שכשאתה לא נמצא בסביבה הטבעית שלך ועם החברי ילדות שלך, יש הרבה שיפוטיות מהסביבה החיצונית כלפיך, מתסכלים עליך אחרת,

למה?

כי ככה זה... יש מן סתיגמה כזאת על תל אביבים שהם צפוניים וסנובים.

אפילו כאשר הגעתי לטירונות בצבא, 2 החברות שלי הכי טובות משם (עד היום) צוחקות עלי שלא סבלו אותי מהרגע הראשון שאמרתי שאני מתל אביב, כי חשבו שאם אני משם אני סנובית ואני מתנשאת.

אז מי שכן נתן הזדמנות הבין שהשד לא כל כך נורא ואני אפילו נחמדה ומאוד שמחה להכיר אנשים נוספים.

בגיל 18 הכרתי את רן, בעלי כיום, כפר סבאי שאוהב את כפר סבא משווק אותה כאילו שהוא מינימום ראש העיר או בעל נכסים בעיר שמעוניין שאנשים יבואו לגור כאן...

התחתנו כאשר הייתי בת 25 ושלושה חודשים לאחר מכן עברנו מתל אביב לכפר סבא.

יש בעיר הזאת תחושה של כפר, ללא ספק, הכל רגוע יותר ושקט יותר, פתאום כבר לא 24/7.

יש האומרים שכפר סבא היא עיר לגדל את הילדים,

אם אני מסכימה ?

עובדה שנשארתי

כפר סבא - אכן התאהבתי.

חששתי...

כמו כל בן אדם שעוזב את המוכר והידוע לו, את הסביבה הטבעית שבה גדל ואותה הוא מכיר,

אבל למרות כל החששות, המעבר היה טבעי לחלוטין וללא קשים בכלל.

בכל זאת החיים הם שגרה של בית עבודה בית עבודה אז לא הרגשתי שינוי גדול,

עד ש...

ילדתי את בננו הבכור יהונתן,

ואז החיים כבר לא בית עבודה... הם פחות שגרתיים כי למעשה אני ב"חופשת לידה", חופשה היא בכלל מילה שאינה מתאימה למה שאישה עוברת אחרי לידה, לפחות לא למה שאני באופן אישי עברתי, אני לא מכירה "מפגשי אמהות", אין לי מושג לאילו גינות ללכת, "חוגים עם התינוק" גם זה משהו שלקח לי זמן להבין שיש בכלל דבר כזה, בקיצור ולעניין כל אשליית החלום של חופשת הלידה התפוצצה לי בפנים.

תוסיפו לזה דיכאון לאחר לידה שעברתי וה"חגיגה" בעיצומה.

בדידות מאוד קשה חוויתי בעל הייטקיסט שעובד עד שעות מאוד מאוחרות, אמא בפעם הראשונה לתינוק שלא מפסיק לצרוח (תינוקות לא אמורים לישון ולאכול בחודשים הראשונים לחייהם?!? או שזה רק מה שלי אמרו?!) כי אצלי עם יהונתן שלי זה ממש לא מה שהיה.

אז מה אתן אומרות? תהיה חוויה מתקנת בחופשת הלידה הבאה שלי? מקווה מאוד שכן, מה שבטוח אני מבטיחה לעדכן (יש קצת זמן לזה).

שלכן מאיה פולק

נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג
עקבו אחרינו גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Pinterest Social Icon
אשת השבוע
להורדת ספר המתכונים של סירי לידה

קטגוריות בבלוג