סקס והעיר ה (לא כל כך) גדולה

הכל התחיל באמצע. בדיוק בדיוק באמצע של ה'בלאגן'. גופות מלאי תשוקה, בוערים, נצמדים, מתאחדים... ישנה הרגשה של איזשהו שיא, של פרפורים קטנטנים בגוף, אבל עם כל צעד ורגע שעובר, אני מבינה שזהו. לא יהיה יותר ממה שקורה עכשיו וזה, איך לומר...לא מספיק יותר עבורי.

זה מצחיק אותי היום להיזכר, שהסיבה שבזכותה צללתי עמוק והסכמתי להכיר את האישה המינית שבתוכי, היתה סיבה די פשוטה, אולי אפילו קצת אנוכית.

כן. במפגש מיני אחד פתאום זה היכה בי. זה כבר לא עושה לי את זה - ה"לינאריות" הזו. נוסחת ה "אני יעשה לך, אתה תעשה לי, נפמפם יחד ו...נלך לישון", ההליכה מנק' התחלה לנק' סוף.

כל חיי הרגשתי כל כך בטוחה בתחום המיניות שלי שאפילו לא הקדשתי זמן לראות אם יש מעבר. פתאום התחשק לי לגלות. כי הבנתי שאין מצב שזה יישאר רק בזה.

ממלכת האישה המינית

אז יצאתי למסע. מסע שהפחיד אותי נורא. ממש. כי גיליתי שאני לא תמיד אוהבת שינויים, אבל עם כל צעד שצעדתי וכל יציאה שעשיתי מאזור הנוחות שלי, התגלתה לי ממלכה קסומה – ממלכת האישה המינית שבתוכי. הדבר הכי כיף בכל זה, שבעצם גיליתי הרבה הרבה מעבר למיניות. גיליתי את הקשר ההדוק בין המיניות שלי לתשוקה בחיי, את החשק לעשות כמעט כל מה שבא לי. גיליתי ערוץ ישיר ל'גנרטור' הכי חשוב בחיי, בעצם בחיים של כולנו. פתאום הבנתי איך במשך אלפי שנים השתיקו, הסתירו, התעללו והקטינו את כל מה שקשור למיניות בתוכנו, הנשים. עד כדי כך ששיכנעו אותנו בכל זה. שזה משהו שלא מדברים, שמתביישים, שזה מלוכלך, אולי טמע. גיליתי תוך כדי קילוף כל הקליפות והמגננות שהוצבו בייני לבין המיניות שלי, שלנו, מלא מלא עונג. עונג פשוט שקיים בתוכי, בתוכנו. שמשתוקק כבר לצאת חזרה. למה חזרה? כי הוא היה שם תמיד.

אחת המתנות הגדולות ביותר שקיבלתי בחיבור המחודש הזה, הוא ההבנה של העוצמה שקיימת במיניות שלי. עוצמה שיכולה להזיז הרים. שיש בה חוכמה, יכולת הקשבה ומאסטריות בתקשורת בין אישית. עוצמה שיש בה יכולת ריפוי ורגישות עצומה, יכולת לראות מעבר ויכולת להנהיג ולהוביל כל שינוי שארצה וחשוב לי.

הבנתי למה השתיקו את הקול הזה בכל דרך אפשרית, כל השנים. כל כך פחדו מהעוצמה הזו שיצאו לצוד אותה. אבל די! אין לנו עוד צורך להסתתר מאחורי הפחד, הבושה, חוסר הידיעה וכל מה ש"הלבישו" עלינו. הגיע הרגע להתחבר חזרה. להכיר את האישה המינית שבתוכי, בתוכך. כי היא מביאה אולי את כל מה שחסר לך עכשיו בחייך.

ואיך אני כל כך בטוחה? קודם כל הנה אני הוכחה חיה לכך. בנוסף, לשמחתי, הייתי עדה למאות נשים שעברו ועוברות את הדרך הזו. שמעזות להסתכל למטה ופנימה, אל גופן ולהבין את המתנה הענקית שקיבלנו כנשים בגופנו, בחיינו.

רוב העשייה שלי בעולם הזה מגיעה מתוך המסעות הפרטיים שלי וכך גם כאן. בכל פוסט אביא כאן את עצמי, כמו שאני, בלי מסיכות. מסע לאישה המינית מביא איתו המון. גם שמחות וגם לעיתים עצב. כי הוא מגלה את המקור והאמת שלנו. אבל הוא מלמד איך להרגיש באמת. להיות בנוכחות ולקחת אחריות על החיים שלנו (עוד משהו שכמעט ולא לימדו אותנו הנשים מרוב שלעיתים לקחו מאיתנו את יכולת הבחירה על חיינו)

תדעי שאת לא לבד!

אז מה את אומרת? תצטרפי אליי למסע? אם משהו מכל מה שכתבתי כאן למעלה דיגדג אצלך בגוף, זה אומר ששמעת את הקריאה. את מוזמנת גם לכתוב לי כאן בתגובות או ישירות אליי, אולי אפילו להעלות נושאים שתרצי לקבל עליהם תשובות. יש לנו כל כך הרבה שאלות שקשורות למיניות וכל כך מעט מקומות לשתף, לחלוק או להתייעץ בהם. אז אני גם פותחת כאן מרחב פתוח ומכיל עבור כל מה שעולה אצלך. מתרגשת ממה שנגלה יחד. בינתיים שולחת חיבוק עוטף לכל מה שעלה בך תוך כדי קריאת הפוסט שלי. רציתי שתדעי שאת לא לבד. אני כאן. נתראה שוב בקרוב.