נולדתי בכפר סבא, וטבעי היה לי להישאר כאן. נולדתי וגדלתי בשיכון ותיקים.
מה העצה לחיים הכי טובה שקיבלת ?
החלטת – שחררת. אין טעם לייסר את עצמי או לעסוק במחשבה של "אילו החלטתי אחרת אז..". סה"כ לא מדובר בהחלטות של חיים ומוות.
זה מתאים גם להורות וגם לעסק?
זה מתאים לכל תחום שאני מביטה בו. גם כהורה וגם כבעלת עסק, השאיפה לשלמות מניעה ונותנת מוטיבציה, אבל יכולה לגרום גם לדרוך במקום. אז אם החלטתי – שחררתי.
גלי לנו מהי הפינה האהובה עלייך בעיר
אני אוהבת לצאת להליכה ולטייל בין השבילים השונים, שתמיד מחברים לעוד שביל ולעוד פינה. אני אף פעם לא יודעת מה אגלה, אילו שמות רחובות שטרם הכרתי.
מה יש לך תמיד בתיק?
וזלין לשפתיים –מיכל עגול וקטן שתמיד מציל ממגוון מצבים. ילדים מאמינים שזו תרופת פלא ואם צריך תמיד אפשר לגרום להם להאמין שזה שרביט קסם ולהעלים בכי בשניות.
ספרי לנו פרט על עצמך, שרוב האנשים לא יודעים:
(דיקלה בתור פיצה הליצנית)
היתה תקופה די ארוכה שהייתי "פיצה הליצנית", תחביב שהמקור שלו מתחיל, כמובן באהבה שלי
לילדים ויכולת שלי להפעיל ולהדריך, להמציא וליצור, זה התגלגל עד שממש נולדה דמות ואני חושבת שיש בי משהו שעד היום נאמן לה.
אני עדיין שומרת את התחפושת של "פיצה הליצנית" (עם האף אדום והמשרוקית). פעם בשנה בפורים, יש לי הזדמנות להוציא אות המהארון ולהתנדב בהפעלות. אבל אני מאמינה שפיצה הליצנית איתי כל הזמן עם ובלי תחפושת.
פרט נוסף, שלא הרבה יודעים הוא שחוץ מהיותי "תיבת ההפעלות" , אני מרפאה בעיסוק אני עובדת עם מתבגרים אז כשהם באופן טבעי עושים עלי עלי "גוגל" מופתעים לגלות עוד זווית על חיי. גם בתחום הזה אני בוחרת להפתיע ולהביא את היצירתיות שלי לידי ביטוי. ביחד עם התלמידים אני זוכה ללעשות פרוייקטים הקשורים בעצמאות, בקהילה ובעוד תחומים מרתקים. לפני שש שנים החלטתי להתמקצע בתחום של חינוך מיני, ומאז נפתחתי לעולם מדהים ומשמעותי, שלדעתי כל הורה צריך ללמוד ולו בשביל שתהיה תקשורת נכונה שתאפשר לו להתמודד עם השינויים והחשיפה לתחום בחיים של כולנו
איזה מסר חשוב לך להעביר לקוראות שלנו?
תשמחו, תצחקו כמה שיותר. תמיד יש סיבות למשוך אותנו למטה כמו שתתמיד יש סיבות למשוך אותנו למעלה.
"למה השם "תיבת ההפעלות?
שם העסק נולד מתיבת אוצר שקיבלתי פעם לפיקניק. הייתי ממלאה בה דברים שאני אוהבת ובכל פעם שולפת הפעלה או הפתעה למי שהיה איתי. זה היה טבעי לחשוב על תיבה שתמיד מתמלאת בהפעלות וברעיונות ונותנת למי שאוחז בה תחושה של שלווה והנאה.
(צילום: ניקי סוביק)
מאיפה את שואבת את הרעיונות שלך?
בראש שלי מתרוצצים תמיד רעיונות לדברים חדשים, למשימות מאתגרות. יש ימים שאני לא מצליחה לישון כי אני מנסה להסביר מה עובר לי במחשבות.
ואז אני מחברת בין הרעיונות שלי מגיעים לתקופה שבה אנו חיים (קצב, עינין, אפליקציות וכו') ולשלב שבו אנחנו נמצאים: גיל ההתבגרות, גיל הגן וכו'.
אם לא תיבת ההפעלות – מה היית עושה היום בחייך?
שאלה מצויינת. אני לפעמים משתעשעת בה בעצמי, כיון שאני ותיבת ההפעלות זה כמו שתיקחו ממני איבר בגוף, אני לא מצליחה לדמיין אותי בלעדיה.
אני אוהבת את המקצוע שלי אז הייתי ממשיכה בו עוד יותר ואולי מגשימה חלום ישן ללמוד תואר בהיסטוריה.
תזכרו שמדובר בשעתיים ברוטו עם המשתתפים. זה הכל.מה שנשאר לנו בזיכרון הוא הרבה פעמים החויות שלפני, אחרי הטכס וגם התמונות. כל פעם שאני מתלבטת אם משחק או הפעלה או כיבוד יוצא דופן זה נחוץ או מיותר אני מסתכלת על זה ביחס לחוויה וביחס לזמן של הפעיות עצמה. גיליתי שילדים ששותפים לשלבים השונים זוכרים אותם יותר ונהנים יותר.
