למה לא כדאי להתחיל מבראשית

למה להתחיל מההתחלה אם אפשר להמשיך מאותה נקודה שבה הפסקנו בסוף השנה שעברה אשר חרטה בנשמתנו את צלקות הקשיים ורגעי המשבר לצד נקודות האור שעזרו לנו להרים את הראש ולהתקדם קדימה? אתם מכירים את המשפט הזה: אני ממש רוצה לחזור לגיל 20 אבל אם השכל של היום...כמה דברים הייתי עושה אחרת. אז לא חמודה, את ממש לא יכולה לחזור לגיל 20.

קראתי השבת את פרשת בראשית. אכן התחלה מרשימה של סיפורו היוצא דופן של העם היהודי. לכל אדם בעולם ישנו סיפור משלו או אפילו רגע אחד העושים את חייו. בכל פעם הוא יספר אותו לכל מי שירצה לשמוע. כל סיפור, כל רגע, כל חוויה שמשאירה בנו חותם מועברת באמצעות 22 האותיות של הבריאה. כך גם אלוהים עשה כאשר ברא את העולם, כך גם אנחנו עושים כאשר אנו בוראים את מציאות חיינו ואת אינספור הרגעים הטובים והטובים פחות, שבהם. גם לי יש את הסיפור שלי והוא מתחיל אי שם בהתחלה לפני 39 שנים...והוא נמשך עד היום ונכתב ומשתנה בכל רגע ורגע שבו אני עוצרת את נשמתי או דווקא נושמת לרווחה.

דיקלה גולסה, מורה להוראה מתקנת ומאמנת להעצמת בני נוער

מה שלא יהיה, פרשה זו גורמת לי להתרגשות בכל שנה מחדש. ככה זה, ההתרגשות שיש בהתחלה חדשה בכל דבר שאנו עושים. כל שנה, משמחת תורה לשמחת תורה, קורא עם ישראל את התורה כולה, ממילותיה הראשונות, "בראשית ברא אלוהים את השמיים..." ועד מילותיה האחרונות, "לעיני כל ישראל...". אכן התרגשות של התחלה המהולה ברגעי התעלות על עצם הגעתנו ליום מבורך זה, אלא שהיום אני כבר לא ממש בהתחלה אלא אוטוטו באמצע החיים וזו בהחלט נקודה טובה להמשיך הלאה עם התובנות שרכשתי ועם האפשרות לפתוח דף חדש ואופטימי יותר.