זו אני שהפכתי ממורדת לכזו שהולכת בתלם ?

אני מאמינה שיש לנו את היכולת להשתנות ... זו אמונה שאני אוחזת בה ...או לפחות מחזיקה בה בעדינות , כדי לא ממש לחנוק אותה, או להפעיל עליה לחץ מיותר.

יודעת שזה לא פשוט להשתנות, לכולנו דפוסים, אמונות, ערכים, התנסויות ואירועי חיים ...כל זאת ועוד הופכים אותנו למי שאנחנו ..ביחד עם צבע המשקפיים שאנו מרכיבים לעיתים ורודים או בצבעים אחרים , לתקופות הצבעים מתחלפים.

בכל אופן, זה אינו פוסט בפסיכולוגיה שטחית...אף על פי שאני אוהבת את התחום ומסוקרנת מאוד מאנשים ומאופן התנהגותם .

שאלה בה התעסקתי לאחרונה - על תפקיד המורדת שבחיי ..אותה אחת שקשה לה עם מוסכמות מסוימות, זו שלעיתים בועטת בנורמות חברתיות.

זה התחיל איפה שהוא בגיל ההתבגרות ..ונמשך באופן כזה או אחר עוד הרבה שנים הלאה לתוך מציאות חיי.

מרדתי במסגרות, היה לי קשה לציית לחוקים ולסמכויות, חיפשתי את הדרך האישית האינדיבידואלית שלי.. הייתי צריכה להתנסות על בשרי, היה לי חשוב למצוא את הזהות הייחודית שלי ..לפעמים בכאב, ותוך כדי ששילמתי מחיר.

אמנם הייתי מרדנית סימפטית, ויחסית מנומסת (לפחות השתדלתי, לא תמיד הצליח לי ) הייתה בי סוג של ידיעה פנימית שלא טוב ללכת ממש עד הקצה יכול להיות שם ממש מסוכן, ואולי הדרך חזרה עלולה להיות קשה ומייגעת.. כך שנשארתי מרדנית מתונה, אבל בהחלט היו לא מעט תחומים בחיי בהם בעטתי.

במשך שנים ארוכות הרגשתי שאני לא ממש מתאימה "לשבלונה" של החברה בה גדלתי. היה לי קשה עם נורמות חברתיות מסוימות.

בשנה שנתיים האחרונות שמתי לב שהמורדת שלי השתתקה. יצרתי קשר איתה..לבדוק לשלומה .. .הרי זמן לא מבוטל היא הייתה חלק חשוב מזהותי

. פניתי אליה " היי את לאן נעלמת? " "הפככת בורגנית ? כזו שהולכת עם הזרם ? "

קיבלתי תשובות, כי הרי תמיד התשובות בתוכנו...גם אם לעיתים צריך מעט עזרה, יד מכוונת , או עצה טובה ..בכל אופן, התשובות לשאלותיי הגיעו - הבנתי שאני פחות ופחות זקוקה לה ..לאותה .מורדת שייצגה אותי בכבוד שנים רבות

.

זו שהייתה חונה על מדרכות, למרות שקיבלה לא מעט אזהרות שלא לומר קנסות שאינם נגמרים . אותה אחת שחיוך מטופש היה עולה בה כששוטר היה מנופף בידו כדי שתעצור ,היות ושוב דיברה בנייד תוך כדי נהיגה ודיבורית אין זכר לה, זו שלא אהבה ברי סמכות, סלדה משומרי חוק והייתה זקוקה לחופש רב בתוך מסגרות גמישות .. אותה אחת שהיו לה לא מעט התנסויות כאלו ואחרות .. שהשתיקה יפה להן.. כן הגברת הזו, פינתה מקום למישהי אחרת

..כנראה באה על סיפוקה -

אין לי בה צורך יותר, לפחות בשלב זה של חיי, אולי היא תחזור בהמשך באופן אחר. החיים לימדו

אותי לעולם לא לומר לעולם לא .. כי אין באמת לדעת ..

בשנים האחרונות אותה המורדת הפכה שקטה יותר .נמצאת בי באופן מוחלש .. עדיין קיימת ..אבל רק מידי פעם מתעוררת מתרדמתה ומניפה את דגלה...

אותה מרדנית , שאהבה ללכת נגד הזרם ...הפכה שלמה יותר .. מגובשת עוד טיפה . קשובה לעצמה ולמה שהיא זקוקה ..אל תבינו אותי לא נכון ..זה לא שהכל תמרים, דבש וסילאן .. ממש רחוק משם.

אבל המאבק בתוכי קצת נרגע .. יש מספיק מאבקים אינסופיים במציאות שלנו ..סיר לחץ בו אנו חיים..

בתוך הסערות של החיים ..אני מחפשת היום להיות קצת פחות סוערת, יותר רגועה ..חומלת, ומבינה. לא זקוקה לבעוט במה שסביבי.. מוציאה את עצמי מחוץ למגרש המאבק ...זה מתיש ומעייף להילחם, זה גוזל אנרגיות לשמור אליי צמוד את המורדת.. היא דרשה לא מעט תשומת לב , שילמה מחירים .. אוהו היו ויכוחים אינסופיים של הקרובים אליה ..כאלו שניסו להשיבה למסלול לדרך הישרה.

בקצרה, כל אדם צריך ליצור את המהות שלו: כשהוא משליך את עצמו אל העולם, סובל שם, נאבק שם - הוא גם מעצב את עצמו בהדרגה.

- ז'אן-פול סארטר

אז אולי באמת הפכתי בורגנית, או קונפורמיסטית ..הולכת עם התלם..שוחה עם הזרם ...באמת שההגדרות אינן חשובות ..

בסופו של יום כשאני שמה את הראש על הכר בשעות לילה המאוחרות (כי אני ממש אוהבת ללכת לישון מאוחר ) .אני רוצה להיזכר לפחות בדבר או שניים נחמדים שעשיתי היום למען האחר, לדעת שהשתדלתי להביא את הטוב שבי, באותה העת לא לשכוח גם לעשות גם עבורי . בכל יום ללמוד משהו חדש ואם עזרתי למישהו או לימדתי מניסיון חיי ומהידע שלי אז זו בכלל זכות.. אני רוצה לזכור לומר שאני אוהבת ולהרגיש אהובה ...להישאר בקשר עם חוכמת ליבי , נאמנה לעצמי עם .רגישות לסביבתי

תודה שהייתם איתי והקדשתם כמה דקות לקריאה ..אשמח לשמוע על המורד/ת שלכם.