חופש גדול. למי?

משתתפים - אימא עצמאית, עובדת מהבית בכתיבת תכנים לאתרי אינטרנט ו-2 ילדים (בן 7 ובת ארבע וחצי). בהמשך תצטרף לחגיגה אחותם בת השנתיים.

למרות הפצרות הסובבים אותי, החלטתי לקראת סוף חודש מאי לא לרשום את דור ולירון לקייטנות. תשלום של 2500 ₪ לשלושה שבועות שבהם אני ממילא נמצאת בבית הרגיש לי לא מוצדק. "את לא תצליחי לעבוד", "הם ישתגעו בבית", "יהיה לך קשה אתם כל כך הרבה זמן" - אלה רק חלק מההערות ששמעתי (כאמור, ממקורבים במיוחד) אך החלטתי לפעול על פי צו הלב (והארנק) ולעשת את מה שהרגיש לי באמת הכי נכון לעשות - להשאיר אותם בבית.

אימא שלי שהייתה מורה במשך 35 שנה אמרה לי יותר מפעם אחת - "החופש הגדול הוא לא שבירת שגרה. הוא שגרה חדשה שנמשכת חודשיים". כל פעם שלוח הזמנים עם הילדים לא הסתדר בדיוק כמו שתכננתי - שיננתי לעצמי את המשפט הזה והופ! הייאוש הפך להיות הרבה יותר נוח.

את חודש יולי התחלתי עם "קייטנת אימהות" בחברת אימהות נוספות של ילדים מהגן של לירון. כמעט עד סוף יולי קבענו פעילויות משותפות, הילדים התארחו אחד אצל השני, לי יצא לארח יום אחד שישה ילדים, ביום אחר ארבעה וביום נוסף שניים. לירון התארחה אצל אחרים מעל חמישה ימים שונים. גם דור אירח והתארח. כל שעה שהילדים היו עסוקים בפעילויות - הייתה עבורי שעת זהב לעבוד ולנצל לענייני.