איך לטוס לחו״ל עם קטנטנים ולהישאר בחיים

בעוד שבועיים אני נוסעת לבקר את סבתא שלי בארה״ב, לאחר שלא ראיתי אותה שלוש שנים. אני מאוד קשורה לסבתי בת ה-96 ולאחר שאיבדתי השנה את הסבתא הישראלית שלי, החלטנו פשוט לעזוב את הכל ולסוע באוגוסט. כמובן שחודש האימים שחווינו בשנה שעברה, הידוע בביתנו בכינויו ״אוגוסט הנורא של שנת 2015״, תרם להחלטה שלנו. מדוע הוא קיבל את השם הזה? זה כמובן נושא לפוסט בפני עצמו, אבל אני אתמצת: אוגוסט של 2015 היה חודש חם, חם מאוד. אני לא זוכרת יום מתחת ל-34 מעלות. הכל היה יכול להיות טוב ויפה לולא הייתי בהריון מתקדם ובחופש עם ילד בן שלוש וחצי. וכשאני אומרת חופש, אני מתכוונת ל״איך לעזזל אני אמורה להעסיק ילד בגיל הזה במשך יום שלם, כשבחוץ נוטף ורוב הפעילויות במזגן עולות כסף״? התשובה: מנוי לבריכה וסיבובים בקניון תוך שהוא בוכה כי הוא רוצה שיקנו לו ואני רצה לשירותים כל שתי דקות. אני אחסוך מכם את מלוא הזוועות של אוגוסט 2015 בעיקר כי אני מעדיפה לחיות בהכחשה ולא להיזכר בקיץ הארור ההוא.



השנה אוגוסט צפוי להיות חודש נפלא. אנחנו טסים לשלושה שבועות, לחופשה משפחתית עם זוג קטנטנים (4.5 ו-0.7). יחד איתנו נוסעים אחי, ארוסתו וההורים שלי. ככה זה אצלנו בבית, כשאנחנו מודיעים שאנחנו רוצים לבקר את סבתא, הועדה המשפחתית מתכנסת ומקבלת החלטה סופית ובלתי ניתנת לערעור שכולם קונים כרטיסים ומצטרפים. לפני שהיו לנו ילדים זה הרגיש לנו קצת מוזר ואפילו מעיק, אבל היום, אני דווקא שמחה ליסוע עם ארבעה בייביסיטרים בילט-אין.


לטוס עם תינוק בטיסה ארוכה זו משימה לא פשוטה בלשון המעטה (מניסיון), כך שאני ממש לא מצפה לפיקניק בנסיעה עם שניים קטנטנים. ניסיון העבר לימד אותי שעליי להיות ערוכה לגרוע מכל, לארוז דברים שיעזרו לנו להעביר את הזמן, לחשוב על כל הסינריוס הכי גרועים, לדוגמא: להתחיל את הטיסה מכוסה בקיא עם תינוק שיש לו חום גבוה על הידיים (תענוג) ולחשוב לעצמי, חבל שלא ארזתי לעצמי גם בגדים להחלפה לטיסה.


אז השנה החלטנו להיות מוכנים לכל סיטואציה ולארוז מבעוד מועד את הדברים הנחוצים לטיסה עם ילדים קטנים. כשאחזור, כמובן אהיה יותר חכמה ונראה אם אני באמת אשרוד את המסע הזה. בינתיים, אני יכולה לשתף אתכם בתכנית הפעולה שלי.


הזמנת כרטיסים


זה בעצם השלב הראשון של התכנון והוא קריטי בעיני כשמתכננים את המסע. כביכול, להזמין כרטיסים זה קל! חושבים על תאריך, מוצאים טיסה ומעבירים כרטיס. כך לפחות חשבתי, עד שהבנזוג (שהוא הקול השקול/רואה שחורות מבינינו, זה שצופה את כל הבעיות מראש, שמתכנן את הדברים ושמגיע לו כל הקרדיט לרעיונות בפוסט הזה) האיר את עיניי. מסתבר שכשנוסעים עם ילדים, לא כדאי שהקונקשן יהיה קצר מידי (כי שעה וחצי בין טיסות עם בן 4.5 ובת 0.7 זה לא ממש זמן סביר בין טיסות) או ארוך מידי (כי מי רוצה להיתקע 8 שעות בשדה תעופה עם בן 4.5 ובת 0.7). הטיסה הכי מוצלחת שמצאנו הייתה עם קונקשן של 5 שעות. לא מדהים, אבל עדיף על האלטרנטיבות. עד שנוחתים, שלוקחים את המזוודות, יושבים לאכול משהו… כבר לא נשאר הרבה זמן לבלות עד הטיסה הבאה.

הקטנטנים שלי... בתמונה הם חמודים...

אם אתן טסות עם תינוק בן פחות משנה, אני ממליצה להתקשר לחברת התעופה ולהבטיח שתהיה לכן עריסה לטיסה (הייתן חושבות שזה ברור מאיליו, אבל זה לא). אחרי שדיברתי עם הסוכן, עם חברת תעופה אחת בארץ והחברה השנייה שעושה את הקונקשן ואף אחד לא הסכים לשמור לי עריסה. התקשרתי (ותודה לאמא שלי על הרעיון), לשירות לקוחות של החברת תעופה בארה״ב. תוך כמה דקות הייתה לי הבטחה שתהיה לי עריסה בטיסה הארוכה. שזה מצוין, כי ממש לא מתחשק לי לסוע אם קטנטונת על הידיים במשך כל שהותי במטוס.

טיפ נוסף בנושא: ילדים עד גיל שנתיים טסים כמעט בחינם, אבל מעל לגיל שנה, הם צריכים להיות על הידיים שלכם כל הטיסה. אני ממליצה לא לחסוך ולקנות להם מקום במטוס. תביאו עמכם כיסא בטיחות ותוכלו להינות מטיסה נעימה הרבה יותר.


ארזת לבד?


כשמתכננים נסיעה עם קטנטנים כדאי לארוז המון דברים. צעצועים, פעילויות, אייפדים, חטיפים, בגדים להחלפה, בגדים להחלפה למבוגרים, בקבוקים, מוצצים, תמ״ל, חיתולים, מגבונים, מנשא, טושים, דפי צביעה ועוד ועוד ועוד. בין כל הדברים שאתן אורזות לקטנטנים, אני ממליצה לכן לא לשכוח דבר חשוב: אויר.

אין דבר שאני אוהבת יותר מלארוז אויר, כשאני אורזת אויר אני אורזת חלומות. פנטזיות של כל הדברים הנהדרים שאני אוכל לקנות בחופשה. מזכרות קטנות מטיול משפחתי וקצת קסם של חוץ לארץ. כידוע, שופינג עושה טוב לעור הפנים והוא חיוני לבריאות הנפש שכנוסעים עם קטנטנים.

היום ״יום כן״


ביום יום, יש לנו גבולות ברורים (פחות או יותר) לגבי צפיה בטלויזיה (כמה שפחות), ממתקים וחטיפים (אחד ביום), קניית צעצועים (כשיש יום הולדת או חג) וכולי וכולי… אבל מידי פעם מגיע לו ״יום כן״. ״יום כן״, הוא יום שבו לא ממש מתחשק לנו להיות ״הורים טובים״ זה יום שבו פשוט לא בא לנו להתעקש על גבולות, להתמודד עם בכי או להיות ״הרעים״. כשיום כזה מגיע, אנחנו מכריזים בשמחה ״היום זה ״יום כן״! הכל מותר״ ואז איליי יודע שהוא יכול לבקש מה שהוא רוצה (כמעט) ושהוא גם יקבל. לדוגמא, פעם אחת ביקרנו בנמל תל אביב והכרזנו על ״יום כן״. הרשנו לו הכל: לקפוץ בטרמפולינה, לעלות על הקרוסלה, לקנות בלון ענק, לשחק בגן השעשועים, לאכול פיצה וכדור שוקולד (מזל שהוא לא מצא את חנויות הצעצועים, אחרת אולי היינו פושטים את הרגל). אמנם כל הפעילויות האלו עלו לא מעט (כ-100 ש״ח בסה״כ), אבל אנחנו הרווחנו יום של חוויות וכיף (וכמובן שקט).


בינינו לבין עצמנו, החלטנו שבזמן הטיסות, הלוך ושוב, נתנהל כמו ב-״יום כן״ ונרשה לקנות צעצוע בשדה התעופה, אפילו שלא חג, לאכול יותר מחטיף אחד ובכלליות, להיות גמישים עם איליי. הויתור על השמירה על הגבולות, מאפשר לנו להיות נינוחים יותר ובעיקר להמנע ממצב שבו הבן שלנו שרוע על הרצפה וצורח כמו בפרסומת לקונדומים.


פעילויות או לא להיות


לקראת הטיסה התחלנו לארגן פעילויות למסע. חוברות צביעה ועבודה, טושים, אייפד מלא בסרטים, אוזניות, האפליקציה החדשה של פוקימון (אנחנו ממש בונים עליה) וכמובן ברווזתא (שזהו בובת כפפה של ברווז שאיליי אוהב במיוחד)... הוא מאוד מבולבל! בגלל שמדובר בהמון שעות של נסיעות לא רצינו להשאיר שום מקום למזל... מה שמזכיר לי שאני צריכה לקפוץ למקס סטוק ולקנות טושים חדשים לשליפה מהירה לרגעי משבר במטוס. כי הרי אין כמו משהו חדש בכדי להעסיק ילד למשך חמש דקות שלמות.


שבועיים זה לא הרבה זמן ואנחנו כבר מצפים, חולמים ומתכננים את הטיול שלנו. אנחנו חרדים מהנסיעות הארוכות, אבל מרגישים שאנחנו מוכנים לכך.


ומה אתכן? האם יש לכן טיפ מנצח לנסיעה עם קטנטנים? אם כן, שתפו אותי בתגובות.



קרן בר | מעצבת בתים אישיים | בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר ראשון

בעיצוב פנים בשנקר | בבלוג שלה Karen B מחכים לכם טיפים לעיצוב ורעיונות לעיצוב הבית.

נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג
עקבו אחרינו גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Pinterest Social Icon
אשת השבוע
להורדת ספר המתכונים של סירי לידה

קטגוריות בבלוג