נראה לי שאני בשבוע ה- 8 להריון

עדכון סטאטוס עריכת הספר שלי:

אני יושבת עכשיו על הפרק הראשון שהעורכת תיקנה לי (כן, לא יצא לי לעדכן אתכם אבל בחרתי עורכת. קוראים לה ענת שן ומיד אספר לכם למה ואיך בחרתי אותה).

יושבת ומרותקת מהעבודה שלה ומהעבודה שלי.

ענת קיבלה ממני בערך 13 פרקים, אבל פרק אחד הוא ספר שכתבתי לפני 6 שנים בערך והוא אמור היה להיות EBOOK, ולכן יש בו כמה פרקים (הוא למעשה ה"פרק" הגדול ביותר בספר) ויחד עם זאת, הוא במתכונת מאוד מאוד מצומצמת. ולנגד עיני, בהנחייתה של ענת, אני רואה איך הספר קורם עור וגידים.

זה ממש כמו הריון:

התהליך ממש מרגיש כמו הריון, אבל לא מבחוץ, אלא מהבפנים שלו.

הזרע נוצר אי שם בעבר וגם ההפריה, אבל עכשיו, אנחנו ברגע הקסום הזה, שבו, התאים כבר התחלקו ולאט לאט הם מקבלים את הצורה שלהם – ראש, ידיים, רגליים, בטן, צוואר וכו'...

והפעם הבורא, או יותר נכון, הבוראה היא אני

Photo credit: lunar caustic via Foter.com / CC BY-SA

ולמרות שחשבתי שאצטרך שקט מוחלט כדי לכתוב (מה שמאוד קשה להשיג בימים אלו של חופש), ושאצטרך רמת ריכוז עצומה ואוכל לכתוב רק בכתב יד ורק אח"כ אוכל להעלות את הדברים על המחשב, אני מוצאת שאני יכולה לשבת בחדר אחד עם הילדים שלי (טוב, בסדר, לא עם שלושתם, אבל אם יש כאן רק ילד אחד, והוא מתחייב לשקט מוחלט והוא יושב במחשב שמאחורי [כך שאני לא

רואה אותו ואת המחשב], אז אני יכולה לכתוב).

וזה פלא בעיני. לא שאני יכולה לכתוב, אלא שהדברים כל כך מושרשים בי. שהידע נמצא בי והמילים של ענת ושלי מעודדות אותי לחשוב הלאה, להתעמק הלאה, שאני לא צריכה דף ועט. אני יכולה ככה, על המחשב, בחדר שיש בו עוד ילד אחד, להתרכז, לכתוב ולהעמיק.

ואני חושבת שאולי זאת עבודתו של האל.ה, להתפלא ולהתפעל ממעשה היצירה, לא רק כשהיא גמורה, אלא בעיקר תוך כדי עשייתה. כי יצירה, כל יצירה היא פלאית ומופלאה.

כמה זמן העריכה הזאת תיקח?

אני גם מבינה, שזה הולך להיות ארוך....

בגלל החופש, בגלל שאני עובדת, בגלל שאני עושה עוד מליון ואחת דברים במקביל, לוקח לי זמן.

לעבוד על הפרק הראשון לקח לי שבוע שלם (ומדובר ב- 12 דפים), לתקן, לשנות, ובעיקר להוסיף ולחדד את מה שצריך שיהיה ברור יותר לקורא.

ורק בשביל לסבר לכם את העין (כי אתם קוראים אותי לא שומעים אותי), זאת הפעם הראשונה שאנחנו עוברות על הפרק. קרי – ענת עברה וערכה, ואני תיקנתי והוספתי. יש עוד לפחות 3 פעמים כאלו!!!

אז תעשו את המתמטיקה בעצמכם (; אני פשוט אשאר נאמנה לעבודה, ובינינו, אם גם ככה לקח לי כל כך הרבה שנים רק לכתוב את הפרק, מה זה עוד חצי שנה של עריכה?

"רגע, אבל לא סיפרת לנו איך בחרת בענת!"

נכון, נכון, לא יצא לי לשתף אתכם.

אז לכל הסקרניות והסקרנים, שתוהים איך בחרתי בענת, בפוסט שכתבתי: "איך מתקדמים מכאן עם הספר", ענת הייתה העורכת שהכף הכי נטתה לכיוונה ולכן נפגשתי איתה בפרדס חנה, בתחילת יוני. היא נתנה לי את דוגמת העריכה, שהיא עשתה, דיברנו קצת וראיתי שלפני יושבת אשת מקצוע (ענת עורכת ספרים כבר מעל 10 שנים, והייתה העורכת הראשית של הוצאת פראג), גם אמא וגם מישהי שעוסקת בהתפתחות אישית. היא באה מעולם התוכן שלי. ויותר מזה, היא תדע להנגיש את המילים שלי לקוראים שלי והיא לא תוותר לי.

בקיצור, הבנתי שלעבוד עם ענת יהיה מאתגר ופורה (ובינתיים, זה אכן כך).

השבוע, שלחתי לענת בחזרה הפרק הראשון שעליו עבדנו ואני מחכה כבר לקבל ממנה את הפרק שהיא עובדת עליו.

אני חושבת, שבשלב זה, בהריון, מה שמתפתח, זו בעיקר הבטן (של התינוק, לא שלי), עם שלוחות להתפתחות הראש.

וכמו בכל הריון, כמו שלימדה אותי אחת הדודות שלי, צריך להגיד "בהצלחה".

אז מאחלת לעצמי "בהצלחה"!

נתראה בסוף השליש הראשון (:

יעל עיני | מומחית לטיפול בקשרים משפחתיים, מדריכת הורים ומנחה לחיזוק קשרים בין הורים וילדים באמצעות תהליכים פרטניים בקליניקה ובקבוצות.

כותבת הספר "המקום בו אלהים נמצא" | יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים" | מנחת תוכנית הרדיו "קשרים משפחתיים" ברדיו סול