גם אני קרן פלס

תקופה מלאת זעזועים עוברת עלינו בימים אלה. שורת פיגועים בישראל, ארה"ב וטורקיה, יציאתה של אנגליה מהאיחוד האירופי והעלייה של וויילס לחצי גמר היורו (נכון אנחנו נשים, אבל גם אנחנו קוראות עיתונים, ובאירופה יש שחקני כדורגל חתיכים למדי). למרות שלל הידיעות המרעישות האלו, דווקא נושא אחר בער השבוע ברשתות החברתיות: השער בעיתון "לאישה" של קרן פלס, כשהיא עוטה על עצמה, רחמנא ליצלן, בגד ים חושפני.

הדיון הער שהתחולל בנוגע לשער נע בין תגובות של טוקבקיסטים ממורמרים בסגנון "שמנה, שתתלבש" ו-"מי את חושבת שאת? בר רפאלי?" לטוקבקיסטים קצת יותר חביבים שעודדו את פלס ואת כל הנשים שאינן מידה 36 ומטה לרוץ לחוף הקרוב בביקיני קטנטן ולהצטלם כמובן, כי אין להן במה להתבייש (קמפיין אינסטגרם מישהו?). גם קרן פלס עצמה התייחסה למחלוקת שהיא עוררה כשאמרה ש"אחרי שתי לידות, להצטלם ככה זה ניצחון".

רק לה מותר להצטלם בביקיני?

כמי שסובלת מבעיות קשות בדימוי גוף וסבלה במהלך השנים מאי אילו הפרעות אכילה (בינינו – מי לא?), השער הזה אמור היה לשמח אותי – סוף סוף בחורה במידות "נורמאליות" זוכה להצטלם בלבוש מינימלי על שער המגזין הפופולארי בישראל. אבל לא רק שהשער הזה והתגובות שהגיעו בעקבותיו לא עודדו אותי, הם אפילו הרגיזו אותי.

מעבר לשאלה האם ראוי לתת לאישה במידה שופעת להצטלם בביקיני לשער, אף אחד לא טרח לשאול למה זה בעצם משנה? למה העובדה שהיא כן הצטלמה כל כך חשובה? למה במקום לשאול האם היא ראויה לשער מעצם היותה קרן פלס, השאלה אוטומטית עוברת למידות גופה?

ועוד יותר גרוע: למה קרן פלס המרשימה, אחת הזמרות והיוצרות המובילות בישראל, שמצליחה גם להנות מחיי משפחה מדהימים עם בעל מושלם, שמרוויחה הרבה הרבה הרבה מעל הממוצע וזוכה לאהדת הקהל ולהופעות סולד אאוט, למה היא מרגישה תחושת ניצחון כשהיא מצטלמת בבגד ים? למה היא לא יכולה להתרווח על הכורסא מול הטלוויזיה בסוף עוד יום מוצלח ולהגיד לעצמה "וואלה שיחקתי אותה" גם בלי להראות לעולם שהיא פאקינג נראית מעולה אחרי שתי לידות?

ישבתי וחשבתי, למה זה בעצם כל כך מעצבן אותי ואז זה היכה בי – גם אני קרן פלס. וגם חברות שלי. והקולגות שלי. וקרובות המשפחה שלי. כולן נשים מרשימות, חכמות, מוצלחות ויפות, כולן מוקפות אהבה ועדיין כולן עלולות להזיל דמעה כשהמשקל האכזרי מראה שני קילוגרמים עודפים, ולהרגיש התרוממות רוח כשהן נכנסות לג'ינס במידה אחת פחות מהרגיל.

קרן פלס המקורית

אם נעשה סקר קצר, אני בטוחה שרובן המוחץ של הנשים יעדיפו שיחמיאו להן שהן נראות טוב, מאשר שהן חכמות – פשוט כי אנחנו יודעות שאנחנו חכמות ואנחנו לא צריכות אישור מהסביבה לזה. אבל יפות? רזות? את זה אנחנו חייבות לשמוע מבחוץ כדי להאמין. וכך גם קרן פלס – למרות שהיא אישה נהדרת ומוצלחת, גם היא רוצה לשמוע אנשים, לא משנה מי הם, אומרים לה שהיא נראית מצוין.

בפוסט קודם שפרסמתי, כבר כתבתי שהלחץ לחזור לגזרה אחרי הלידה הוא לא הגיוני ושהמחמאה הכי גדולה לנשים אחרי לידה היא שהן רזות ויפות. ותסכים כל אמא טרייה שהרגע הזה שבו הג'ינס הישן עולה עליך שוב הוא הרגע שלו חיכית מאז חודש רביעי כשהתחלת לסגור את הכפתור עם גומייה.

אז הנה, מתוך ניסיון כואב, שלושה טיפים קצרים לקרן פלסיות שביניכן:

1. מתקשה לחזור לעצמך אחרי הלידה? תרגעי, זה עוד יקרה. החברה שלנו לא ממש מבינה שלאמהות טריות פשוט אין זמן להכין אוכל וכתוצאה הן נאלצות להסתפק בארוחת צהריים שמורכבת מביסלי פיצה על מצע של במבה עם קוביות שוקולד בצד. אל תתנצלו! זה בסדר גמור, ברגע שתחזרו לשגרה והילד הקטנטן שלכן יגדל טיפה ויוכל להעסיק את עצמו, אתן תחזרו לאכול נורמאלי ותצליחו גם להיכנס למכנס ההוא מזארה שאתן כל כך מתגעגעות אליו.

2. מתבאסת ללכת לים ולהיות מוקפת בבנות עשרים וקצת בביקיני ברזילאי שהתינוק היחיד שהן מכירות הוא התינוק של במבה? את הולכת לחוף הלא נכון! יש עשרות חופים בישראל, יפים, מבודדים, רגועים. לכי לאחד מהם, מבטיחה לך שתהני יותר.

לכי לחוף אחר

3. עברה כבר שנה אחרי הלידה ואת עדיין לא מרוצה מאיך שאת נראית? תעשי משהו! תרשמי לשיעורי טי אר אקס (אזהרה: השיעור הראשון כואב. מאד.), לכי לסדנאות של שומרי משקל, תעשי הליכות עם הילדון בעגלה, אל תשתוללי עם המתוקים אבל בחייאת אל תרעיבי את עצמך, אוכל זה כיף, אל תמנעי מעצמך את הכיף הזה.

אז נכון, יש שיאמרו שאנחנו שטחיות, יש שיאמרו שאנחנו מתעסקות בטפל בזמן שדעא"ש מראה לעולם מי הבוס, אבל מישהו באמת מצפה מאיתנו להתנהג אחרת בעולם שכולו אינסטגרם, פייסבוק, בחורות צעירות בביקיני זעיר ולייקים? ולאלו שיש להם בעיה עם קרן פלס אני מציעה שישימו בגד ים ויסתכלו במראה – ועכשיו תודו שהיא נראית פי אלף יותר טוב ממכם.

גם אתן קרן פלסיות? ספרו לי, כדי שלא ארגיש לבד..