אחת מכפר סבא: רחלי שלו

שם: רחלי שלו

שכונה: מרכז העיר

מקצוע: מאיירת וקומיקסאית

סטטוס: נשואה + 3 בנים קטנים וחמודים (כשהם רוצים)

את רחלי שלו אני מכירה... בעצם, אני לא באמת מכירה אותה, אני רק מרגישה שאני מכירה אותה. למעשה אני רק מכירה את הקומיקסים של רחלי, אליהם נחשפתי בפייסבוק. יש בהם משהו כנה, יומיומי, מלא ברגשות אשם, אבל לא מתנצל. למעשה, כל אמא חווה על בשרה את מה שרחל מאיירת וזו הסיבה שאני מכירה אותה, כי האמא המאויירת שלה, היא אני. ככה זה בעידן שלנו, הרשתות החברתיות חושפות אותנו לאנשים במרחב הוירטואלי. אנחנו נפגשות בתגובות,

בסטטוסים, בבלוגים ופתאום, אנחנו כבר מכירות את ה״אחת הזו״ ומגלות שהיא גרה בכפר סבא. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בבלוג של מועצת נשים, היא ההזדמנות להזמין נשים מכפר סבא, להיפגש איתן לקפה וללהכיר אותן באמת. וזה בדיוק מה שעשיתי כשגיליתי שרחלי שלו היא אחת מכפר סבא...

רחלי ואני נפגשנו לנו באחד מהמקומות האהובים עלינו, קפה המדרחוב ומיד הרגשנו כאילו אנחנו חברות ותיקות שיושבות לנו לכוס קפה. אני מזמינה אותך להצטרף לשיחה שלנו ולהכיר אחת משלנו.


איך הגעת לכפר סבא?


האמת שזה היה בשיטת האלמינציה: קודם ירדו המקומות שאנחנו לא רוצים לגור בהם, אח"כ אלה שאנחנו לא יכולים לגור בהם, ואז נשארה כפר-סבא... היום אנחנו מאד שמחים על הבחירה הזאת. מלכתחילה העיר הפתיעה אותי לטובה ובשנים האחרונות היא התפתחה מאוד. אני מרגישה שיש לי מזל גדול לגור במרכז העיר מכיון שמצד אחד מאוד שקט ויש בה הרבה גינות ירוקות ומצד שני את יורדת למטה ויש לך את כל מה שצריך. מאז שעברתי לעיר אני מגלה כל פעם מחדש את האנשים בעיר.. לדוגמא אותך (מילה מהכותבת: איזה כיף לי).


גלי לנו מהי הפינה האהובה עלייך בעיר?


חצר השוק. מקום שהוא הברקה ולשמחתי ממש מתחת לבית שלי. כיף לראות מקום שהיה מת וחזר לחיים. הוא מעוצב בצורה מושלמת והוא מקום כיפי ותמיד שוקק חיים. אני חושבת שכל העסקים בו מאוד מוצלחים, האוכל טוב והאוירה טובה ובעיקר כיף בערב שלא צריך לסוע מחוץ לעיר בכדי לצאת. אלא ממש לרדת ולשבת מתחת לבית.


מה הזיכרון הכי משמעותי שלך?


הרגע שראיתי את בעלי לראשונה בבית הקפה שעבד בו (זה הזמן לעשות אוווווו)... אפילו יש לי קומיקס שעוסק באותה פגישה. למעשה, היום אני במצב שיש לי קומיקס לכל נושא שקיים, אם פעם הייתי ״. אומרת ״זה כמו בפרק של חברים״… אז היום אני אומרת ״אה, זה כמו בטור שלי.



מה העצה הכי טובה שקיבלת?


להיות עצמאית. כשסיימתי את בצלאל המרצה שלי אמרה לי שאין כזה דבר מאיירת של סופי שבוע- אז קפצתי ישר למים.


ומה הייתה החוייה שלך כעצמאית?


כשהתחלתי, הרווחתי סכום מביך בכל השנה הראשונה שאיירתי, כי לדברים לוקח זמן להתגלגל. ההתחלה היא איטית, יש פחות עבודות ובנוסף, כל איור לוקח הרבה יותר זמן. במיוחד במקצוע כמו איור שבכל קו שאת מציירת, את משתפרת והטכניקה שלך משתכללת. זה כבר הגיע למצב שאני יכולה לקבל הזמנה לאיור ואחרי שלוש שעות הוא כבר מוכן. כך, אחרי השנה הראשונה, לאט לאט, תפסתי תאוצה והעבודה הפכה ליותר אינטנסיבית.



היה לך רגע של ״עברתי את השלב הקשה והגעתי״?


בתור עצמאית, את אף פעם לא נחה על זרי הדפנה, אף חודש הוא לא מובטח. כך שתמיד את חושבת על הרעיון הבא, מה עוד אפשר לעשות? איך אני יכולה להתקדם? זה מתגבר במיוחד בתור אמא שהזמן שלה מוגבל יותר מבעבר. כיום אני חייבת לדייק ולבחור את העבודות שהכי נכונות לי. גם מבחינת היצירתיות והמיצוי שלי וגם מבחינה כלכלית.


יש לך טיפ שאת יכולה לתת לעצמאית הטרייה?

צריך סבלנות... והרבה אמונה. להאמין בעצמך. לא להרגיש מאויימת ולדעת שיש מספיק מקום לכולם. אם את טובה את תמצאי עבודה. מה שחשוב בעיני זה להיות תקשורתית, מישהי שנעים לעבוד איתה ונעים לחזור לעבוד איתה. יש משמעות גבוהה לתקשורת. אם את לבבית תהיי לבבית גם במייל ובפגישות ואז אנשים יאהבו לעבוד איתך.


מה החלק הכי טוב ביום העבודה שלך?


זה יהיה רגע בסטודיו הביתי שלי שמתקיימים בו בהרמוניה 4 הת