עוד צעד לקראת החלום, מתרגשת

זוכרות את הפוסט שלי על החלום והפרפרים בבטן ?

אז רציתי לשתף אתכן ש...

יש! עשיתי את זה!!

הרגע סיימתי לשלוח את הספר ל- 3 עורכות.

הבטן מתכווצת, הפרפרים מעופפים לכל מקום

ובעיקר, אני לא מאמינה שסיימתי.

נתתי לעצמי כל כך הרבה דד-ליינים לסיים את הכתיבה ולא עמדתי באף אחד מהם והנה היום, נשארתי עם הפרק האחרון, עם קצת תיקונים ואחרי שתיקנתי הבנתי ש...

זהו סיימתי!

וזו תחושה מוזרה.

משהו קצת ריק.

זה פרוייקט שעבדתי עליו כל כך הרבה זמן (שנים) ופתאום זהו- אין לי יותר מה להגיד?

את כל מה שיש לי להגיד הצלחתי לרכז במקום אחד?

לא הגיוני.

וזה באמת לא הסתיים. אבל יש שלב שבו צריך לחתוך. צריך להגיד "זה מה שנכון להוציא לאור עכשיו" ואולי אח"כ יגיע הרגע הבא ואיתו ספר נוסף.

וזה מה שטוב לעכשיו.