בדרך להגשים חלום ויש לי פרפרים בבטן

אם מישהו היה מספר לי לפני 15 שנה, שאני אעשה את מה שאני עושה היום (טיפול

והדרכת הורים באמצעות כלים רוחניים), הייתי מתפוצצת מצחוק.

זה לא התאים לתפיסה שלי את עצמי (אדם רציונאלי, עם 2 רגליים חזק בקרקע) ולשאיפות שלי (יועצת ארגונית).

אבל אם היו מספרים לי שיהיה לי ספר ילדים ("המקום בו אלהים נמצא") ושאכתוב עוד ספרים הייתי בוכה.

בוכה מהתרגשות.

מרבית חיי, החלום הכי גדול שלי, היה להיות סופרת

במשך שנים, אחת הנשים שהכי הערצתי כילדה וכבוגרת הייתה סמדר שיר, האישה, שמגיל צעיר כותבת וכותבת וכותבת..

לפני 7 שנים בערך, הלכתי לטיפול בשיטת "המסע". אני אפילו לא זוכרת, על מה. אני רק זוכרת, שמתוך התהליך, ראיתי את עצמי כותבת ספר הדרכה להורים.

זה הפתיע אותי. זה לא היה בכיוון המחשבה שלי בכלל, אבל זה הרגיש נכון ומדוייק.

במסגרת 2 הטיפולים שלקחתי, כתבתי כמה דברים (2 התחלות של פרקים לספר) וזהו. שמתי את זה בצד. היו הרבה דברים אחרים שעניינו אותי והעסיקו אותי.

לפני כ- 4 שנים התבשלתי לגמרי בהחלטה להוציא לאור את הספר.

אבל החלטות לחוד ומעשים לחוד. אז החלטתי, אז מה??

צריך גם לכתוב את הספר לא רק להחליט להוציא אותו לאור. וזה כבר קשה. איך אוספים את כל הידע שיש לי? את כל הרצון שלי להשפיע, לתת כלים ולעזור להורים לשנות את חוויית ההורות שלהם לספר אחד?

איך אוספים תחושות, רגשות, תיאורי מקרה ומעבירים אותם כך, שגם הקורא יחווה ויעבור תהליך.

אני, כמו שאני, חייבת שהספר הזה יהיה שונה, שייתן יותר מרק ידע.

הוא צריך להיות כזה, שבו ההורה שקורא את הספר גם עובר תהליך עם עצמו, לא רק נעשה חכם יותר, גם משתנה.

וזה, זה לא פשוט.

בסדר, אז החלטתי. אז מה??

וככה קרה שכתבתי ועזבתי, כתבתי ועזבתי (והרבה פעמים בעיקר עזבתי), עד שלפני קצת יותר

מחצי שנה החלטתי שהגיע הזמן שאפסיק לוותר לעצמי והתיישבתי וכתבתי.

וזהו!! השבוע סיימתי.

מה סיימתי ? סיימתי לכתוב את כל מה שאני חושבת שחשוב שיהיה בספר הזה.

ואני משתפת אתכן, כי אני רוצה שתהיו שותפות לדרך שלי, להתרגשות, לאכזבות (אם יהיו), להתלבטויות ולעשייה וגם כי אני מאמינה, כמו שיובל אברמוביץ אומר, שאם יש לכם משהו שאתם רוצים להגשים – תצעקו אותו!

אז אני צועקת!! כי עכשיו יותר מתמיד אני קרובה להגשמת החלום

מה קורה עכשיו ?

13 פרקים כתובים אבל ממש לא מסודרים ולא ערוכים וזה אכן השלב הבא בספר הזה – לסדר ולערוך ואז להחליט איך אני מתקדמת בהוצאה שלו.

מודה, הלב מפרפר לי.

יש הבדל ענק בין לחלום ובין לעשות את הצעדים למימוש החלום והצעדים האלו מפחידים, כי בנתיב הגשמת החלומות יש שני נתיבים: נתיב הגשמת החלום ונתיב התנפצות החלום.

באיזה נתיב אני צועדת?

לא יודעת.

אני רק יודעת שאם לא אצעד, לעולם לא אדע ולכן אני צועדת.

תצעדו איתי ?

נ.ב.

אם יש לך טיפים או נסיון בהוצאת ספרי עיון (ככה זה נקרא בהוצאות הספרים), אם את מכירה עורך או עורכת טובים, אשמח שתשתפי אותי, אני ממש בתחילת הדרך (:

יעל עיני | טיפול והנחיית הורים בתהליכים פרטניים בקליניקה ובקבוצות.

כותבת הספר "המקום בו אלהים נמצא" | יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים" | מנחת תוכנית הרדיו "קשרים משפחתיים" ברדיו סול

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

עקבו אחרינו גם פה