להכין ילדים לעולם לא מוכר: על חינוך עתידני וקיימות

כשהייתי צעירה, היינו מתארחים בכל שבת אצל סבא וסבתא, מלקקים את המעדנים ההונגריים, מנמנמים על כיסא נוח במרפסת, ולפעמים אפילו היו מרשים לנו לטעום מהליקרים שסבי ז"ל היה מכין בעבודת יד והנאה מרובה. בהרבה שבתות כאלו הייתה מצטרפת אלינו אחותה ז"ל של סבתא, תיבדל לחיים ארוכים, וההונגרית הייתה מתנגנת באזניים. לא הבנתי, ולצערי הרב עדיין איני מבינה הונגרית, אבל זכרונות הילדות שלי ספוגים בשפה הזו. עד היום זכורה לי שבת אחת שבה קלחה שיחה סמי-פמינסטית בסלון, על מה שעלינו, הנכדות, ללכת וללמוד כמקצוע. אחותה של סבתי טענה בלהט כי לא ייתכן שכל משלח-יד מקובל מהדור שלהם, שנחשב למקצוע שאפשר לשכללו לרב-אמנות כמו חייטות, נגרות וסנדלרות, עומדים לפוג מן העולם. היה בסלון באותו יום הרבה עצב על כל הטכנולוגיה הזו, שהשתלטה כבר בשנות התשעים על תודעת הצעירים. אבל אפילו אנחנו, הצעירים דאז, לא היינו יכולים לחלום שאולי יום אחד בכיתה שלנו יהיה קיר שהוא מסך מחשב ענק, אשר מצידו האחד יושבת הכיתה שלנו בישראל, ומצידו השני מתקשרת איתנו ילדה מאסיה כמו בסרטון המרתק הזה שיצרה מיקרוסופט על חזונה לעתיד:

להודות שפשוט אין לנו מושג

אם אנחנו שואפים ליצור עולם מקיים עבור ילדינו, עולם שבו הם יוכלו לנהל חיים משגשגים כלכלית, חברתית וסביבתית, אחת השאלות הגדולות שעומדות בפנינו כהורים עוסקת בארגז הכלים בו אנו מציידים את הילדים לקראת העתיד. נכון לומר, אם כי באופן קצת פשטני, שכאשר אנחנו היינו צעירים, היו לטכנולוגיה "קפיצות גדילה", אבל בסה"כ כולנו כבר בגרנו לתוך האינטרנט ומהפכת המידע. אלא שעבורנו רוב הדברים צמחו באופן לינארי, על בסיס מה שכבר היה ידוע ופותח והוטמע, כך שעל ידי הכנסת כיתות מחשב ושיעורי תכנות לבתי הספר, ניתן היה יחסית בקלות לגשר על פערי הידע הדוריים ולהכין אותנו למקצועות של המילניום. חווית העתיד של ילדינו צפויה להיות שונה מהותית משלנו מהסיבה הפשוטה שהצמיחה לשם ככל הנראה תהיה אקספוננציאלית (מעריכית), ואפילו "תקפוץ" לצדדים ותגשר בין תחומי עניין ויכולות בהקשרים שאנחנו אפילו לא מסוגלים לחזות. זאת ועוד, אנחנו יכולנו לגדול במשפחה שבה כיוונו אותנו ללכת ללמוד רפואה, טכנאות שיניים או הוראה, כי גם אמא וגם סבא למדו את זה. לעומת זאת, חלק גדול ממקצועות העתיד עדיין לא הומצאו. אם ילדינו יקבלו את אותה הכשרה שאנחנו קיבלנו כילדים, הם פשוט יישארו מאחור. הדבר מקבל משנה תוקף מול העובדה שכבר עתה אנחנו חיים בעידן של "כפר גלובלי" – המתחרים הישירים של ילדינו בשוק העבודה של העתיד הם לא בני גילם מעכו, ירושלים או שדרות, אלא אותם ילדים שגדלים עכשיו בהודו, דרום אמריקה וסין.

לצאת מהקופסה ממש בתוך הבית

האמירה שכולנו צריכים "לצאת מהקופסה" כבר הפכה לקלישאה. עם זאת, אין ספק שעלינו להסתכל על הנושא בעיניים לא-שגרתיות, ואפילו "בועטות". כי גם אם מסגרות בית הספר טרם הפנימו את העניין במלואו, לנו יש אפשרות להקנות לילדינו ארגז כלים כזה ממש בין כתלי הבית הפרטי. הנה כמה אפשרויות:

חיזוק מיומנויות חברתיות: בהנחה שהדור הבא ישכיל לנתב ולמצוא דרך לשלב את הטכנולוגיה לטובת חיזוק התקשורת האנושית ולא מניעתה, הרי שכל ילד בעל מיומנויות חברתיות ואינטיליגנציה רגשית מפותחת יוכל לגדול למבוגר שייקל עליו להסתדר בקהילה של עולם העתיד. בניית יכולות אלו אפשרית על ידי ההתנהלות היומיומית-משפחתית שלנו: תקשורת מקרבת, הכלה ושליטה עצמית, גילוי אמפתיה, זיהוי רגשות, התמודדות עם תסכולים וכישלונות, התחשבות בצרכים של האחר, פעילות למען הזולת, יושרה והגינות, מניעת ניצול ובריונות, שמירה על זכויות אדם ובעלי חיים ועוד. לפני שנים נתקלתי באמירה מרגשת של ד"ר פיל לאמא שנמנעה שיטתית מלהתעמת עם המתבגר שלה לגבי העצלנות וכפיות הטובה שהוא מגלה: "כמו בטבע, תפקידנו כהורים היא ללמד את ילדינו איך להסתדר בלעדינו". ללמד אותם להתנהל מתוך אנושיות וראיית עצמם כחלק מהקהילה הוא הצעד הראשון.

שפות: אם כולנו "כפר גלובלי", היכולת לתקשר עם הצד השני בשפתו-שלו תהווה יתרון גדול. העשורים הבאים צפויים לתת משקל למדינות המתפתחות, בעיקר בשל גידול האוכלוסין המשמעותי במדינות אלו. לשפה הנוספת, מעבר ליכולת התקשורת, יש יתרון בבניית בטחון עצמי, בפתיחות של הילד ללמוד שפות נוספות בבגרותו, ובהתפתחותו המנטלית. גם אם הילד אינו דו-לשוני בהגדרה, ייקל עליו לקלוט שפות במסגרת הבית-ספרית אם בסיס ראשוני של אוצר מילים נספג בו כבר בגיל צעיר. אם אתם יכולים, אפשרו לילד חשיפה דו-לשונית בבית, כמו שקורה בבתים של עולים ממדינות שונות. עודדו את הילדים, מרגע שיש להם כלים, לקרוא בשפת המקור. ילדים שקוראים אנגלית ביסודי יכולים להתמודד עם "תום סויר" ואפילו "הארי פוטר" באנגלית. נצלו את לימוד השפה גם ללימוד תרבותי – שלבו את האנגלית עם ההיסטוריה של אנגליה, האוכל האופייני לה, האמנות שלה ועוד.

הקשר לעולם הטבע: אנו מנצלים כיום את משאבי הטבע הקיימים כאילו יש לנו שלושה כדורי-ארץ העומדים לרשותנו. חלק ניכר מזה הוא בשל הניכור של העולם המודרני ביחס לטבע. כמו אמפתיה לאנשים, יש גם אמפתיה לסביבה ולטבע ונראה כי ימשיך להיות לה משקל משמעותי בעולם העתידי. למדו את הילדים על מקורות המזון שהם מקבלים, צאו איתם לטיולים, דברו איתם על פרחים מוגנים ועל משק המים של המזרח התיכון, חקרו ביחד איתם את שינוי האקלים שמתרחש לכולנו בחצר, הראו להם את הקשר שבין צריכה אינסופית ופסולת, ושלפני המיחזור, צריך פשוט לקנות פחות. למדו אותם שאנרגיה אפשר להשיג גם מהשמש והרוח, תנו להם למשש עלים ולהתבונן בחלזונות ואפילו הכינו איתם קופסת טבע עונתית בבית, שאליה יוכלו לאסוף צדפים בקיץ ואצטרובלים בחורף.

פתיחות מחשבה ודמיון: תנו לילדים לשחק במשחקים בהם הם יכולים להמציא את החוקים, אפשרו להם זמן יומי או שבועי שבו הם מעסיקים את עצמם ואיש אינו אחראי לבדר אותם, קנו להם צעצועים שניתן לשחק איתם בדרכים וצורות מגוונות, אל תגבילו אותם להרכיב משהו "לפי הסדר" או "כי ככה צריך" ותנו להם לפתור בעיות לבדם, באופן מותאם גילאית. שאלו אותם שאלות פתוחות שיובילו לתובנות משל עצמם, הכירו להם את הביוגרפיה של מנהיגים מפורסמים, אבל גם את הביוגרפיה של המתנגדים הגדולים שלהם. הימנעו מלהכין עבורם את השיעורים לבית הספר או לעשות במקומם את מטלות הבית. היכולת של הילדים לגבש דעות ויכולת ביקורתיות על מה שנעשה סביבם תאפשר לחזק אצלם את הביטחון העצמי במציאת הפתרונות. כשמרחב הפתרונות גדול ואין עליו מגבלה, פרט למגבלה המחשבתית, הוא יהפוך לבאר שואבת ומקור השראה.

להמציא את הגלגל ואת גוגל

אחת הסיבות שסטיב ג'ובס המנוח הפך אהוב כל כך על לקוחות אפל, היא העובדה שהשוק הנוכחי לא עניין אותו. בניגוד לכל חוקיות שיווק קיימת, ג'ובס קבע כי הוא לא מייצר פתרונות טכנולוגיים לפי מה שהלקוחות צריכים. הוא קודם מייצר פתרון, ואז מבשר להמונים שהם היו צריכים אותו כל הזמן, אבל פשוט לא ידעו את זה. זו יכולה להיות אסטרטגיה מעניינת להשלכה על תחום החינוך הישראלי. החוזק שלנו כמדינת סטארט-אפ הוא בייצור רעיונות חכמים, גמישים ויישומים. על מנת לשמר את הסטטוס הזה גם בעולם העתיד, ייתכן כי המיומנות הכי גדולה שנוכל ללמד את ילדינו היא איך לשמוט את הקרקע תחת רגליהם של כל היתר כדי לייצר שינוי לטובה: לייצר מרחבי פתרון לא צפויים, להמציא כלי חשיבה וניתוח פורצי דרך, ולהציע לאנושות פתרונות מכוננים ממש כפי שהיה הגלגל בשעתו וגוגל בזמננו.

אילו רעיונות יש לכם לגבי חינוך עתידני? אשמח לקרוא בתגובות!

פינת ההמלצה החמה

ברחבי הארץ פועלת עמותה בשם "ניצוצות – להתלהב לדעת". המנכ"ל ד"ר יואב ארמוני, שהוא גם אחד מיוזמי העמותה, מספר על עצמו שהחל ללמוד חינוך ועתידנות עוד כשהיה סמנכ"ל בכיר בחברת נס טכנולוגיות, והגיע למסקנה שאחד הדברים המשמעותיים שמסייעים לילדים הוא יצירה של מוטיבציה פנימית ולהט למשהו שהם חזקים בו במיוחד. החיבור הזה הוא בעל פוטנציאל משמעותי להניע את הילדים להצלחה בחייהם הבוגרים. העמותה יוצרת חשיפה של תלמידים למנחים מהקהילה במסגרת ארבעה מפגשים שבועיים בבתי הספר. המנחים הם בעלי "ניצוץ" בתחום ידע מסוים שאותו הם נלהבים ללמד, ושמהווה נדבך מהותי בחייהם הבוגרים, אם כמקצוע או כתחביב בשעות הפנאי. אני ממליצה בחום ליצור קשר עם העמותה ולבחון אפשרות להביא את פעילותה למסגרת הבית ספרית של ילדיכם, או להציע את עצמכם כבעלי "ניצוץ" לטובת הקהילה.

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות