זהירות, שפע לפנייך: הקשר בין תרבות ה"עשה-זאת בעצמך" לקיימות (חלק 3 מתוך 3)

בפוסטים האחרונים דנו בקשר שבין קיימות לחגיגות ימי ההולדת ולצריכת צעצועי הילדים. בפוסט הנוכחי והאחרון בסדרה נבחן את ההזדמנות שבאימוץ תרבות ה"עשה זאת בעצמך" לטובת אורח חיים מקיים.

ליטר של אור

לפני מספר שנים נחשפתי במקרה לפרויקט מרתק. בכפרים נידחים במדינות עולם שלישי, משפחות רבות מתקיימות בתוך צריפים ופחונים. ברוב המכריע של המקרים מדובר בכפרים מנותקים מחשמל, הנסמכים על אור היום הטבעי בלבד כדי לקיים שגרה בסיסית יומית. הפרויקט ליטר של אור (liter of light) מאפשר להאיר את הפנים החשוך של בתי המקומיים בפעולה פשוטה שכולה "עשה זאת בעצמך" על בסיס בקבוק מים מינרליים, כפי שניתן לראות בסרטון הבא:

כשאנו מתבוננים במעגלי הצריכה שלנו, אנו יכולים לזהות בקלות את הקונטקסט התרבותי והחברתי שמנחה אותנו – מוצר המעיד על רמת החיים שלנו, או זו שהיינו רוצים לשקף לאחרים. כאשר זהו מוצר שאנו רוכשים על בסיס קבוע ותכוף, הרכישה שלו מתבצעת לרוב מתוך הרגל או שגרה, שאנו ממעטים לקרוא עליה תיגר. וכן, בואו נודה על האמת, מוצר חדש, מוקפד, איכותי, עשוי ברמה גבוהה, ששוויו נתפס בעינינו כגבוה גורם לנו לחשוב באופן אינסטינקטיבי שאנו חייבים להיות תלויים במישהו אחר על מנת ליצור אותו. מן אשליה שאנו לא בשלים או מסוגלים ליצור אותו בעצמנו.

הבשורה החיובית היא שהמאה ה21 יוצרת כר פורה להתפתחות של תרבות אלטרנטיבית, תרבות של "עשה זאת בעצמך" (Do It Yourself), שלהיבטיה יש קשר ישיר להטמעת קיימות בחיי היום-יום העירוניים שלנו. הבה נבחן אותה על בסיס שלוש "הרגליים" של תפיסת הקיימות:

ההיבט הכלכלי

  • חברת איקאה מפורסמת בשל הגישה שלה – לגרום ללקוחותיה להאמין שהם מסוגלים, בכלים פשוטים, להרכיב רהיט או לעצב את ביתם בעצמם. חנויות החברה הן "קטלוג להשראה", שבהן הלקוחות מגיעים על מנת לחזות במוצרים בסביבה מוגדרת, ולאפשר להם לעשות את הקפיצה המחשבתית להבאת המוצר אל ביתם-שלהם. באופן כזה הצליחה החברה להפחית עלויות משמעותיות – אנו מספקים את החלקים, אתם אחראים לשינוע ולהרכבה.

  • הגישה הדומיננטית מקדשת מוצרים אחידים שיצאו מקו ייצור ממוסחר וסטנדרטי, בעוד ששיטת ה'עשה זאת בעצמך' מאפשרת ללקוחות התאמה אישית של המוצר, בסדרות בכמויות מוגבלות ועל ידי אנשי מלאכה מיומנים שלרוב גם מקיימים סדנאות ללימוד הטכניקה הרצויה.

  • מוצר יחיד במינו – כל מוצר הוא מיוחד ומכוון ללקוחות מאוד מסוימים. הצורך הזה העלה לאוויר פלטפורמות רכישה מרתקות כמו ETSY , מרמלדה מרקט ועוד. המוטו של ETSY הוא לקנות מוצרים אמתיים מאנשים אמתיים. האם אפשר לבקש יותר מזה?

  • החיסכון יכול לנבוע גם מכיוון העשייה העצמית – הפחתת עלות שעות העבודה או הייצור של המוצר, אם אנחנו מכינים אותו בעצמנו. לא תמיד נוכל להגיע למחירי חומרי גלם נמוכים כמו בייצור מסחרי, אבל תחושת הבעלות על ערך המוצר היא אותנטית ולעיתים משתלמת יותר.

ההיבט החברתי

החסם המרכזי של אימוץ "עשה זאת בעצמך" הוא חברתי – אנו בהחלט צריכים לרכוש מיומנות ברמה מסוימת כדי ליצור מוצר אלטרנטיבי מוצלח, ועלינו גם לסגל את היכולת לשחזר את המיומנות בכל פעם מחדש באותה דרגה של הצלחה כדי לשמר אותה (לא רק "מזל של מתחילים"). שני אלו יוצרים רמת מעורבות אישית גבוהה שנחסכת לנו ברכישת מוצר מהמדף. אלא שדווקא החסם הזה הוא הזדמנות לחזק את השורשים הקהילתיים שמאחדים אותנו:

  • המדיה החברתית עמוסה מלאה בהדרכות מצולמות (tutorials) בסטילס ובווידאו, באמצעותן אפשר לשחזר את הצעדים שעשה בעל המלאכה, בלי לצאת מהבית. הפורומים מייצרים קהילות וירטואליות כגון "כפר סבא יוצרת" בפייסבוק, שלעיתים הופכות לסדנאות פנים-מול-פנים או ירידי יוצרים וחומרי יצירה, כדוגמת "יריד החלומות של נתנאלה" שמתרחש כל חצי שנה.

  • הכפר הגלובלי הופך לאישי, מקום "עם פנים" שבו אנו יכולים למצוא נפש תאומה, אי שם בעולם, שמשוגעת כמונו על מתכוני גורמה, עיצוב בתים, רקיחת סבונים או בניית טיסנים. עולם בו הכל נעשה בהתאמה מדויקת לצרכים ולטעמים האישיים שלנו. אפליקציה כמו לוחות הפינטרסט (Pinterest) מאפשרים לנו לקבל השראה ולתת השראה לאחרים דרך פרסום תחומי העניין והידע שלנו, ולתת מקום להחלפת רעיונות ותמיכה מקצועית.