זו אני שהפכתי ממורדת לכזו שהולכת בתלם ?

אני מאמינה שיש לנו את היכולת להשתנות ... זו אמונה שאני אוחזת בה ...או לפחות מחזיקה בה בעדינות , כדי לא ממש לחנוק אותה, או להפעיל עליה לחץ מיותר.

יודעת שזה לא פשוט להשתנות, לכולנו דפוסים, אמונות, ערכים, התנסויות ואירועי חיים ...כל זאת ועוד הופכים אותנו למי שאנחנו ..ביחד עם צבע המשקפיים שאנו מרכיבים לעיתים ורודים או בצבעים אחרים , לתקופות הצבעים מתחלפים.

בכל אופן, זה אינו פוסט בפסיכולוגיה שטחית...אף על פי שאני אוהבת את התחום ומסוקרנת מאוד מאנשים ומאופן התנהגותם .

שאלה בה התעסקתי לאחרונה - על תפקיד המורדת שבחיי ..אותה אחת שקשה לה עם מוסכמות מסוימות, זו שלעיתים בועטת בנורמות חברתיות.

זה התחיל איפה שהוא בגיל ההתבגרות ..ונמשך באופן כזה או אחר עוד הרבה שנים הלאה לתוך מציאות חיי.

מרדתי במסגרות, היה לי קשה לציית לחוקים ולסמכויות, חיפשתי את הדרך האישית האינדיבידואלית שלי.. הייתי צריכה להתנסות על בשרי, היה לי חשוב למצוא את הזהות הייחודית שלי ..לפעמים בכאב, ותוך כדי ששילמתי מחיר.

אמנם הייתי מרדנית סימפטית, ויחסית מנומסת (לפחות השתדלתי, לא תמיד הצליח לי ) הייתה בי סוג של ידיעה פנימית שלא טוב ללכת ממש עד הקצה יכול להיות שם ממש מסוכן, ואולי הדרך חזרה עלולה להיות קשה ומייגעת.. כך שנשארתי מרדנית מתונה, אבל בהחלט היו לא מעט תחומים בחיי בהם בעטתי.