זהירות שפע לפנייך: על צעצועים וקיימות (חלק 2 מתוך 3)

כזכור, בפוסט הקודם התמקדנו בחגיגות ימי ההולדת בראייה מקיימת. בפוסט הנוכחי נמשיך ונתבונן באותו אופן בצעצועים שממלאים את מרחב המחיה של ילדינו.

ילדים ללא צעצועים

בעקבות מחקרים על חשש לנטייה להתמכרויות בבגרות שנעוצה בתאוות הצעצועים של הילדים, החלו בגרמניה של שנות ה-90' בנוהל חדש בגני הילדים – אחת לשנה, במשך שלושה חודשים, הגנים מתנהלים ללא צעצועים, ספרים וחומרי יצירה, וכל שנותר להם אלה השולחנות, הכיסאות, המזרונים והשמיכות, ובעיקר - הדמיון השופע של הילדים. בשבועות הראשונים הילדים נוטים להיות נרגנים ומשועממים, עד שהם מתרגלים למצב החדש ומוצאים בו שוב את חדוות המשחק. הדוגמה הזו עשויה להישמע קיצונית אולם היא מחדדת את העובדה שילדים יכולים להסתדר נפלא עם כל מה שנאפשר להם, ושהמורכבויות החברתיות שדוחפות לרכישה בלתי נלאית לא בהכרח נגזרות מצורך אמתי של הילד.