איך מרגיש ילד בחנות צעצועים?

כמה יתרונות יש לצעצועים! הם מהנים, הם תורמים לפיתוח מיומנויות מוטוריות, שכליות, רגשיות וחברתיות, הם חושפים את ילדינו לעולם רחב יותר מהעולם הקרוב להם. ובכל זאת, למרות כל הכיף הזה, אני משתדלת לקנות פחות מהם. בפוסט המצוין שלה, "מחיר הצעצועים", מספרת ענבל שטרנברג על השלכות שפע הצעצועים האינסופי שמאפיין את התרבות המערבית, בהקשר של קיימות. בהמשך היא מציעה רעיונות נהדרים שיעזרו לנו לעשות בהם שימוש נבון ויעיל מבחינה חברתית, סביבתית וצרכנית. כשקראתי את מה שכתבה ענבל, בעוד מסביבי 4 בנות בגילאים שונים משחקות "פרה עיוורת", חשבתי לעצמי כמה הנאה אפשר למצוא במשחק פשוט, נטול שכלולים ועזרים.

כמו ילד בחנות צעצועים...

חשבתם פעם על המשפט הזה לעומק?

4 מילים שמגלמות בתוכן את תרבות הצריכה המערבית:

הבטחה לאושר בעקבות שוטטות חסרת גבולות בתוך שפע חומרי אינסופי.

האמנם? איך מרגיש ילד בחנות צעצועים? מאושר? שמח? נרגש? או אולי מבולבל? מוצף? מסוחרר? ואולי כל התשובות נכונות?

אין ספק- ילד בחנות צעצועים יכול להרגיש שמחה וסיפוק אמיתיים, אבל צעצועים עלולים להפוך גם לכלי משחית.