גם אני רוצה ביקור פרטי של סנטה קלאוס


לפני כשבוע ב 11.11.15 חגגו הסינים ועמם כל השופהולים (אוהבי הקניות) את "יום הרווקים" הסיני, או אם תרצו במילים פחות מכובסות – עוד יום קניות מטורף של מתנות ושופינג און ואוף ליין. באותו יום דיווח אתר הקניות עליבאבא על רכישות בסך 10 מיליארד דולר תוך 10 שעות בלבד !!!

בעוד כמה ימים ב26 בנוב' יחגגו האמריקאים ואיתם רבים אחרים את הגרסה שלהם ה - BLACK FRIDAY ומייד לאחריו יפתח מרוץ קניית המתנות לקראת עונת החגים - הכריסטמס או הגרסה הצנועה שלנו "דמי החנוכה".

כל חגיגת המתנות הזו, העירה אצלי תחושות שמסתובבות אצלי כבר כמה שנים בהקשר לנתינה וקבלה של מתנות. כי הרי .... מי לא אוהב מתנות נכון ?

מי לא אוהב מתנות?

זהו בדיוק, שבשנים האחרונות התחלתי לגלות שאני שתמיד השלמתי את הפתגם "שונא מתנות יחיה" בסייפא של "ואוהבת מתנות תחיה עוד יותר טוב" כבר פחות אוהבת מתנות וטקסי מתנות, ופעמים רבות הן אפילו מצליחות לעורר בי כעס מפתיע, במיוחד לאור העובדה שבמשפחתי אני היא פיית המתנות.

את הרומן שלי עם קניית מתנות התחלתי כשהייתי בת 10 בערך בעירי ילדותי בחיפה. בתור בת הזקונים הקטנה שנותרה עם ההורים לבד לאחר שאחי ואחותי נישאו - הבונוס שלי היה הכתרה רשמית כקונת המתנות המשפחתית לחגים וימי הולדת - תפקיד שעשה אותי מאושרת מאד.

אני זוכרת את ההתרגשות והכיף שאחזו בי כשאבי הפקיד בידי סכום כסף ושלח אותי לקנות מתנות לחג לכל הנכדים ובני המשפחה ובכך גם הראה לי כמה הוא סומך עלי. באותם ימים, כסף לא היה מצוי בשפע בביתנו וקניות של כל מה שהוגדר מותרות, לא היו אופציה בכלל.

קל להבין היום, למה כילדה קטנה – ספרתי את הימים עד ערבי החג, או אז נכנסתי לחנות פופ נוי בהדר בחיפה או לכלבו המשביר לצרכן (ככה קראו לזה אז) והסתובבתי לי מאושרת בין פסלים, נרות ריחניים, מעטפות וכרטיסי ברכה, תקליטים ושאר חפצים צבעוניים ומיותרים.

האתגר הגדול היה לתמרן עם הסכום הלא גדול שהופקד בידי מחד והרצון לשמח ולפגוש את החלומות של כל בני המשפחה המורחבת מאידך. עד היום אני זוכרת חלק מבחירותיי באותם ימים של שנות ה 70 הצבעוניות, ומודה שאלו בדיוק המתנות שהיום מעוררות בי כעס – נר ארנב גדול, סט סבונים בצורת פרחים ופרפרים וכלי מטבח איזוטריים למינהם. את אחייניות הקטנות פינקתי במה שרציתי לעצמי ולא היה לי באותם ימים – בגדי בובות, דמויות פליימוביל וקישוטי שיער שמזכירים קערת פירות צבעונית.

חג הוא לא חג - בלי טקס המתנות

קניית מתנות הפכה להיות אצלי פיצוי לגיטימי לחוסר אפשרות לקנות לעצמי, ומצאתי בו נחמה גדולה. אז גם התחלתי לפתח את מיומנות התאמת המתנות לאהוביי מתוך שאיפה לקלוע בול לטעמם ורצונם כמו שרצית שיקלעו לטעמי...

כמי שמלמדת תהליכי שינוי הרגלים, אני יודעת כמה הרגלים (הרגלי חשיבה, רגש והתנהגות) בעיקר אלו שאימצנו בתקופת חיים מוקדמת ונשארו עמנו מאז – אינם קלים לשינוי.

null

רכישת מתנות בחגים ובארועים היה מעבר לאהבה גדולה גם הרגל נואש שבלעדיו חג לא יהיה חג.

במשך שנים חיכיתי לעונות החגים ולימי הולדת רק כדי לחוות את העונג בשלב הענקת המתנות. ברור לכם, שאת מסורת טקס המתנות בחגים לכל אחד מיושבי שולחן החג – הבאתי איתי גם למשפחה שהקמתי עם בן זוגי היקר. לזכותו יאמר, שעל אף שהמנהג היה לו זר ומיותר – הסכים לגחמות שלי כי ראה כמה אושר זה גורם לי. כשאחת מבנות המשפחה ביקשה לצמצם את המנהג – הסברתי לה שאין שמחת חג בלי שמחת המתנות והנתינה ושינוי כאן לא יהיה.

עד ש....

שלב ראשון שסימן את תחילתו של שינוי באוויר ארע לפני כמה שנים, כאשר בליל סדר אחד, מתנה שהיתה גדולה פיזית (למרות מחירה הזול) שהענקתי לבת משפחה, התקבלה בתגובה קשה של דחייה עד חוסר רצון לקבלה ממש.

זמן קצר לאחר מכן, בחג אחר, ראיתי איך מתנות של צד אחד במשפחה שנתפסו כיקרות יותר מהמתנות של הצד השני – עוררו עלבון וכעס, גם לאור העובדה שהיתה הסכמה מוקדמת על "מתנות סימליות" שכל צד פירש כמובן אחרת. ההבנה שמשהו צריך להשתנות החלה לחלחל בי. אויש... אבל מתנות זה כיף...

צעד ראשון בשינוי הרגלים הוא עצירה, לעתים החיים עוצרים אותנו ובמקרה זה העצירה היתה יזומה שלי. עצירה מאפשרת לנו לזהות את המשקפים שאיתן אנו מסתובבים בעולם, את תפיסת העולם שלנו שדרכה אנו מתנהלים ושופטים את האחרים... עצירה וזיהוי נכונים הם שמאפשרים לנו פעמים רבות, לבחור מחדש ולהתחיל להתנהל אחרת מאיך שהיינו רגילים משך שנים רבות.

מי צריך סט סבונים עבודת יד בריח סבון כביסה ?

אז עצרתי. עצרתי להתבונן פנימה בצורך הזה הנואש שלי בהענקת מתנות ובטקסי מתנות. פגשתי משהו שבתחילה הגדרתי אותו כ"נתינה" גדולה שלי – ערך נפלא ללא ספק, אבל מבט חודר ומדקדק יותר, זיהה עוד חלקים - הצורך העז בפיצוי עצמי ששמקורו בילדות והחיבור שיצרתי במוחי בין קניית מתנות לאושר שלי, אפילו זיהיתי סוג של עליונות מביכה שיש בנתינה, עד כמה שזה נשמע מוזר.

נתינה - ערך נפלא וחשוב למארג החברתי, אך בקלות יכולה להפך לנתינת יתר – ואז היא פחות נפלאה ואף פוגעת. נתינת יתר יש בה כדי להביך, ללחוץ על רגישות או חולשה של האחר (זר פרחים ענק שעבורי סימל שמחה ולמקבלת התברר, הזכיר זר אבל), ואף לגרום תחושת נחיתות וחוסר הדדיות לנוכח מסוגלות כלכלית שונה.

בנוסף, בשנים האחרונות הפכתי ערה יותר לבזבזנות ולצריכת היתר שלנו שאין בה כדי לקנות אושר לרגעים בודדים ולאחריהם נותר חור בכיס ובלב. ביננו, הרי מי צריך עוד מחזיק סירים צבעוני או סט סבונים עבודת יד בריח סבון כביסה שימצא את דרכו כריחנית לארון הבגדים במקרה הטוב ?

זאת ועוד, כשאנשים שאני יודעת שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, קונים לי מתנה יקרה להחריד שמשקפת את רצונם ותשוקתם עבור עצמם, ורחוקה מאד מהסגנון שלי (לא, חולצת תחרה שחורה זה לא הסגנון שלי, זה הסגנון שלך דודה ), אני מוצאת את עצמי מתקוממת ואף מתקשה להודות להם ולקבל את המתנות בתודה ושמחה.

ולמרות הכל - אני חולמת על ביקור סנטה קלאוס

שלא תתבלבלו לי כאן – למרות כל מה שנכתב לעיל, אני דווקא אוהבת מתנות, אבל רוצה שהן תפגושנה את הרצונות והצרכים שלי. שיהיו במידה סבירה ולא מוגזמת ושלא יבואו על חשבון צמצום רשימת המכולת של נותן המתנה בימים שאחרי.

אני עדין חולמת על ביקור פרטי של סנטה קלאוס, שיכיר את רשימת המשאלות הפרטית שלי למתנות, שיזכור מה בדיוק אני אוהבת ולא מרשה לעצמי לקנות ואפילו באיזה צבע ומידה (: והמתנה פשוט תחכה לי בבוקר ליד המיטה, ארוזה יפה בנייר אדום זהב עם סרטים צבעוניים וכוס קפה ליד.

אני גם מתכוונת להמשיך ולהנות מהענקת מתנות לאהוביי ויקיריי בחגים ובסתם ארועים, (כן בן זוגי היקר, אם קיוות שהפוסט הזה משמעותו NO MORE GIFTS תשכח מזה !), אבל משתדלת בשנים האחרונות לשנות הרגלים ולאמץ כמה עקרונות חדשים - משתדלת אמרתי, אז אל תרדו עלי כשמתפקשש לי לפעמים. אז הנה הם לשימושכם :

  • מי בראש שלי - שאלה ראשונה טרם קניית מתנה. האם אני קונה מה שאני אוהבת ורוצה לעצמי או שמה את מקבל המתנה, סגנונו וצרכיו לנגד עיניי ? פעמים רבות, אני שומעת אנשים אומרים "אני קונה מה שאני אוהב ומה שהייתי רוצה לקבל" - זה מעולה אם המתנה היא לעצמכם, אך אם המתנה היא למישהו אחר - אולי עדיף לקנות מה שבאמת מתאים וישמח אותו לא ככה ?

  • לוותר על אלמנט ההפתעה להרוויח את אלמנט השמחה - בעבר היה חשוב לי מאד להפתיע את מקבל המתנה. היום אני מעדיפה לשאול מראש אם אפשר (טוב, לא במקרה של מסיבת הפתעה) ולדעת שאני מכוונת לרצון ולצורך האמיתיים של מקבל המתנה. את ההפתעה אשאיר לחלק של הברכה המיוחדת שהיא לב האיחול לטעמי.

  • טוב, דקה על ענין הכנת מתנות לבד בבית - גם כאן, כדאי לשים בראש את הצד השני ולא להכין עוגיות סוכר מאפה בית לדודה הסכרתית, והאמת ביננו, מלאכת יד אף פעם לא היתה הצד החזק שלי, למרות אי אלו ניסיונות בעבר כמו צנצנות ריבת התאנים המעוטרות או עוגיות גרנולה מאפה ידיי . בינתיים לטובת אוהבי הג'אנר ההכנה העצמית, ממליצה לכם בחום לקרוא מה יש לענבל שטיינברג לספר לנו על חגיגות ימי הולדת ומתנות ימי הולדת בראי הקיימות ולקבל ממנה כמה רעיונות מעולים למתנות בהכנת עצמית לימי הולדת.

  • מידתיות - לשמור על פרופוציות, מתנה אינה נמדדת במחירה או בגודל האריזה. ילדים שמחים מעפיפון מדליק ב 30 ש"ח לא פחות מאשר מדמות לוגו קטנה ב 98 ש"ח ובהזדמנות זאת נרגיש טוב שאנו לא מחנכים להיות צרכני מותגים. כאן נכנסת לתמונה סוגייה קשה של ההדדיות "הם קנו לי ב250 ש"ח אז איך זה יראה אם אקנה רק ב 100 ש"ח ומה יחשבו עלי...?" וזה בדיוק המקום להתחיל בדיבור פנימי, כי שינוי צריך להתחיל איפה שהוא ומישהו צריך לשבור את מעגל הקסמים המטופש הזה - ויפה שעה אחת קודם !

  • רשימת משאלות לב - מכירים את רעיון רשימת מתנות לחתונה? אז על אותו עקרון, יש לי תכנון שטרם יושם אני מודה, ליצור רשימה משפחתית שכזו שכל משאלת לב תרשם בה ואז גם יתאפשר אלמנט ההפתעה בשילוב מתנה משמחת שעונה בדיוק על הצורך והחלום של המקבל... אם מישהו מכם כבר מיישם משהו כזה - ספרו לי על זה ואשמח לשתף אחרים גם ואולי לאמץ לחיי.

זהו, בלאק פריידי מתקרב וחנוכה גם - איך יראו המתנות שלכם השנה? ספרו לי איזה מתנות אתם אוהבים לקבל ומה אתם אוהבים לקנות ? מחכה לקרוא את הרעיונות והתגובות שלכם וגם מזמינה אתכם להרשם לבלוג שלנו ממש כאן למטה. ושיהיה לנו חג חנוכה שמח ומלא אור !

ליאורה נווה | מנחת סדנאות לשינוי ומאמנת אישית CCIL | בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובוגרת מכון אדלר לאימון | מדברת שינוי בדף הפייסבוק דרך האימון שלי

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים