גם אני רוצה ביקור פרטי של סנטה קלאוס


לפני כשבוע ב 11.11.15 חגגו הסינים ועמם כל השופהולים (אוהבי הקניות) את "יום הרווקים" הסיני, או אם תרצו במילים פחות מכובסות – עוד יום קניות מטורף של מתנות ושופינג און ואוף ליין. באותו יום דיווח אתר הקניות עליבאבא על רכישות בסך 10 מיליארד דולר תוך 10 שעות בלבד !!!

בעוד כמה ימים ב26 בנוב' יחגגו האמריקאים ואיתם רבים אחרים את הגרסה שלהם ה - BLACK FRIDAY ומייד לאחריו יפתח מרוץ קניית המתנות לקראת עונת החגים - הכריסטמס או הגרסה הצנועה שלנו "דמי החנוכה".

כל חגיגת המתנות הזו, העירה אצלי תחושות שמסתובבות אצלי כבר כמה שנים בהקשר לנתינה וקבלה של מתנות. כי הרי .... מי לא אוהב מתנות נכון ?

מי לא אוהב מתנות?

זהו בדיוק, שבשנים האחרונות התחלתי לגלות שאני שתמיד השלמתי את הפתגם "שונא מתנות יחיה" בסייפא של "ואוהבת מתנות תחיה עוד יותר טוב" כבר פחות אוהבת מתנות וטקסי מתנות, ופעמים רבות הן אפילו מצליחות לעורר בי כעס מפתיע, במיוחד לאור העובדה שבמשפחתי אני היא פיית המתנות.

את הרומן שלי עם קניית מתנות התחלתי כשהייתי בת 10 בערך בעירי ילדותי בחיפה. בתור בת הזקונים הקטנה שנותרה עם ההורים לבד לאחר שאחי ואחותי נישאו - הבונוס שלי היה הכתרה רשמית כקונת המתנות המשפחתית לחגים וימי הולדת - תפקיד שעשה אותי מאושרת מאד.

אני זוכרת את ההתרגשות והכיף שאחזו בי כשאבי הפקיד בידי סכום כסף ושלח אותי לקנות מתנות לחג לכל הנכדים ובני המשפחה ובכך גם הראה לי כמה הוא סומך עלי. באותם ימים, כסף לא היה מצוי בשפע בביתנו וקניות של כל מה שהוגדר מותרות, לא היו אופציה בכלל.

קל להבין היום, למה כילדה קטנה – ספרתי את הימים עד ערבי החג, או אז נכנסתי לחנות פופ נוי בהדר בחיפה או לכלבו המשביר לצרכן (ככה קראו לזה אז) והסתובבתי לי מאושרת בין פסלים, נרות ריחניים, מעטפות וכרטיסי ברכה, תקליטים ושאר חפצים צבעוניים ומיותרים.

האתגר הגדול היה לתמרן עם הסכום הלא גדול שהופקד בידי מחד והרצון לשמח ולפגוש את החלומות של כל בני המשפחה המורחבת מאידך. עד היום אני זוכרת חלק מבחירותיי באותם ימים של שנות ה 70 הצבעוניות, ומודה שאלו בדיוק המתנות שהיום מעוררות בי כעס – נר ארנב גדול, סט סבונים בצורת פרחים ופרפרים וכלי מטבח איזוטריים למינהם. את אחייניות הקטנות פינקתי במה שרציתי לעצמי ולא היה לי באותם ימים – בגדי בובות, דמויות פליימוביל וקישוטי שיער שמזכירים קערת פירות צבעונית.

חג הוא לא חג - בלי טקס המתנות

קניית מתנות הפכה להיות אצלי פיצוי לגיטימי לחוסר אפשרות לקנות לעצמי, ומצאתי בו נחמה גדולה. אז גם התחלתי לפתח את מיומנות התאמת המתנות לאהוביי מתוך שאיפה לקלוע בול לטעמם ורצונם כמו שרצית שיקלעו לטעמי...

כמי שמלמדת תהליכי שינוי הרגלים, אני יודעת כמה הרגלים (הרגלי חשיבה, רגש והתנהגות) בעיקר אלו שאימצנו בתקופת חיים מוקדמת ונשארו עמנו מאז – אינם קלים לשינוי.

null

רכישת מתנות בחגים ובארועים היה מעבר לאהבה גדולה גם הרגל נואש שבלעדיו חג לא יהיה חג.

במשך שנים חיכיתי לעונות החגים ולימי הולדת רק כדי לחוות את העונג בשלב הענקת המתנות. ברור לכם, שאת מסורת טקס המתנות בחגים לכל אחד מיושבי שולחן החג – הבאתי איתי גם למשפחה שהקמתי עם בן זוגי היקר. לזכותו יאמר, שעל אף שהמנהג היה לו זר ומיותר – הסכים לגחמות שלי כי ראה כמה אושר זה גורם לי. כשאחת מבנות המשפחה ביקשה לצמצם את המנהג – הסברתי לה שאין שמחת חג בלי שמחת המתנות והנתינה ושינוי כאן לא יהיה.