עכשיו כשאני בת שבעים אני מבינה שגברים נמשכים אלי בגלל קרסולי הנאים.

.יצאתי מאולם ההרצאות בבניין הדיור המוגן בו אני מלמדת תורה

.רות תלמידתי יצאה אתי ושוחחנו לנו

רות כועסת מאוד על אחי יוסף שזרקו אותו לתוך הבור

.שאין בו מים אבל נחשים ועקרבים יש בו

איך עושים דבר כזה"? היא שואלת"

"איך עושים"?

.אנחנו פוסעות לנו לאיטנו במסדרון הצר המוליך מהאולם החוצה

.נעצרות מידי פעם עומדות במקומנו בלהט השיחה

.לפתע אני שמה לב שמאחורינו הולך לו לאיטו קשיש צנום וקטן קומה

.צועד לאיטו בעקבותינו ונעצר כשאנו נעצרות

סליחה אדוני", אני מתנצלת בחן. סליחה! לא נתתי את לבי לכך"

שאנחנו מעכבות אותך בדרכך" הקשיש מחייך ומשיב לי בפנים מאירות

לא,לא גברתי, אין עלייך להתנצל אלא להיפך עלי להודות לך"

".על שאיפשרת לי לחזות בהנאה ולתענג למראה קרסולייך הנאים.

אני כמעט מתעלפת מעונג למשמע המחמאה

בגיל שבעים אני שוב מחוזרת.

,לב הנערה הצעירה ששוכן בתוכי רדום מתעורר והולם בקצב

"כמו בעת שטיילתי עם הקומונר של סניף"בני עקיבא

.בשבילי החול הזהובים שבין פרדסי רחובות בלילות ירח מלא

ידי כמעט נוגעת בידו וידו כמעט נוגעת בידי

.ובמו פיו הוא אומר לי שמכל הבנות אני בעיניו הנאווה ביותר

ואני כה מוקסמת מדברי קשישון חמודון וכה מופתעת

הקרסוליים שלי ..כה חבל שעד כה לא הכרתי את כוח קסמן

.כולי תקווה, שמעתה העתיד שוב מבטיח לי מקום בלבבות הגברים כולם

ורות עודה שואלת את עצמה ואותי

איך הם עשו לו את זה האחים של יוסף?

להרגיש שוב אישה מחוזרת בכל גיל ובכל מצב

הסיפור הזה שבראש הדף הוא סיפור מכונן בחוויית הנשיות המבוגרת שלי. להרגיש שוב אישה מחוזרת בכל גיל ובכל מצב איזה אושר! כיף! אולי ויתרתי על ההרגשה הזאת לאורך שנים רבות מפאת הזוגיות הקבועה המחייבת, האמהות והסבתאות? והייתי כה עסוקה כדי להיות אשת מקצוע ולהחזיק עסק וליצור ולהנות מהחיים. כל אלו השכיחו ממני ואולי גם מכן את טעם החיים בכל גיל ובכל מצב. הטעם הנפלא שבהרגשה להיות אישה מחוזרת. פשוט להנות ממחמאה טובה שעושה לך !את זה

אני מתבוננת התבוננות מעמיקה בקרסוליי ואכן הן נאים ואנוכי כלל לא ידעתי

ואני שבה לביתי לאחר האירוע המסעיר הזה ושואלת את בן הקיבוץ הזריז החי עמי, מה היה סוד הקסם שהפעלתי עליו שגרם לו להיצמד אלי לאורך שנים רבות כל כך? והוא ללא הנד עפעף משיב ללא היסוס ,הרווח שבין השיניים הקדמיות שלך. ואני ממהרת להתייצב מול המראה מחייכת מולה את החיוך המפתה שכפי הנראה חייכתי אליו לפני שנות דור. עיון מדוקדק בחיוך הזה מגלה לי שהרווח שבין שתי שיני העליונות הקדמיות אכן משווה לחיוכי גוון אישי כל שהוא, אך לטעמי אין הוא גורם מפתה ביותר. לעומת זאת אני נועצת מבטים בוחנים בקרסוליי ואכן הם חטובים כקרסולי נערה צעירה ונאים עד מאוד. יבורך הקשישון החמודון כי עד כה אנוכי כלל לא ידעתי!

ואולי גם גו'רג קלוני יזדמן לשוק כפר סבא כדי לקנות כוסברה ופטרוזיליה אצל פאוזיה?

עכשיו לאחר שאני מודעת לסוד קסמי מכף רגל ועד רווח בשיניים, אני תוהה על מי כדאי לי להפעיל את קסמי אלו אני מוסיפה קפל נוסף לשולי מכנסי ועתה לא ניתן שלא לראות את קרסולי-שכולם יראו אותם! אני מורחת את שפתי בארגמן ושמה בפוך עיני מחייכת למול המראה חיוך ענוג חושף רווח בין השיניים, נוטלת לי בחן רב את עגלת הקניות ויוצאת למסע כיבושים ברחבי כפר סבא. אולי במקרה גו'רג קלוני יזדמן לשוק כדי לקנות פטרוזליה או כוסברה אצל פאוזייה ואני אחייך אליו את חיוכי הענוג חושף הרווח? או אולי טוב מזה שאני אעמוד לפניו בתור וגם הוא יבחין בקרסוליי הנאים ויאמר לי בקול בוטח:"תודה על שאת עומדת לפני בתור ומאפשרת לי להתענג ממראה מקרסולייך .הנאים

שנינו היינו נעצרים לשיחה קלה בה חשתי שאני האישה המרתקת ביותר בעולם

אז מטרת הפוסט הזה היא להזכיר לעולם שנשים מבוגרות נשארות צעירות לעד בליבן וברוחן והחיזור הקל ,אותה פעולה אקראית כביכול מאפשרת להן בכל גיל וגיל לנשום אוויר פסגות צח ורענן אכן מחייה את נפשנו. ואני נזכרת באחד ממכרי אדם בגילי שנהג מידי יום שישי לצאת לקניות ברחוב הראשי וכך גם נהגתי אני .לעתים דרכנו הצטלבו ונפגשנו. היינו נעצרים לשיחה קלה בה חשתי שאני האישה המרתקת ביותר בעולם. לא משנה מה ספרתי . עיניו נצצו בסקרנות ובהתרגשות והוא הקשיב לי קשב רב. מידי פעם החמיא לדבר חוכמה שיצא מפי . הייתי שבה לביתי כצפור מתרוננת והקיבוצניק הזריז חד העין היה שואל בקול עולץ פגשת את שמעון? אכן כן הייתי מוסיפה אין כמוהו גבר רגיש, מאזין וקשוב הלוואי עליך!

כולנו כל עדת המחוזרות "המרתקות" סיכמנו שהאיש היה צדיק גמור ומקומו מובטח לו בגן עדן לרגלי כסא הכבוד מקום השמור רק לגברים שיודעים לחזר בכיף!

לימים נפטר האיש שמעון. ובעת קבורתו עמדתי ליד חברה ולחשתי לה בקול עגום: "הוא כל כך אהב אותי האיש הזה. כל פעם ששוחחנו הרגשתי כל כך מרתקת מיוחדת ונשית ,אני מרגישה בליבי הוספתי בלחש שאני הייתי האישה של חייו. באמת ? לחשה חברתי בקול זועם? אותך? לחשה לי בארסיות? אותך הוא אולי חיבב . אני יודעת ולא רק מרגישה שאני הייתי אהבת חייו. לאורך ימי אבלו של האיש התברר לנו לכל עדת הנשים המקורבות אליו שהמנוח זכרו לברכה, ידע לתת לכל אחת מאתנו את ההרגשה שהיא והיא בלבד האחת הקרובה והיקרה ללבו. לאחר האכזבה מהגילוי הגיעה ההתפכחות ובעקבותיה המסקנה שכולנו כל עדת המחוזרות מרוסקות הלב הסקנו שהאיש היה צדיק גמור ומקומו מובטח לו בגן העדן לרגלי כסא הכבוד מקום השמור רק לגברים שיודעים לחזר בכיף!

ואני ידי רועדות מהתרגשות מחייכת חיוך רווי אושר תולה בו עיניים מעריצות שמודיעות לו שאני מוכנה ברגע זה ללכת בעקבותיו עד סוף העולם.

חשוב לי עתה להזכיר לעצמי שגם השנים לא הכהו את קסם הפיתוי שלי ולא העמימו את הצורך

הבלתי נלאה להשגה לעולם להיות מחוזרת. לכן כל יציאה מהבית מתפרשת בתוכי כיציאה למסע ציד מחמאות מפי זקני העיר ובוניה ללא הבדל דת,גזע ומין. וגם קשישה שנושאת אלי עיניים מעריצות ואומרת לי הו מרגלית מה יפה הוא מעילך האדום אני מוכנה לנשקה על שתי לחייה ולהריע הידד!היא רואה אותי! שלא לדבר על כך שכאשר בני החנווני מהמכולת הצעיר ממני בעשרים שנה ואולי אף יותר אומר "לי בהגיע תורי בדלפק: "הנה הגיע הזמן להתחיל אתך מרגלית הנחמדה" ואני ידי רועדות מהתרגשות מחייכת חיוך רווי אושר תולה בו עיניים מעריצות שמודיעות לו שאני מוכנה ברגע זה ללכת בעקבותיו עד סוף העולם.

ועל זה אומרות הזקנות החכמות האינדיאניות: מה אכפת לך להגיד לגבר זקן שאילו היית מכירה אותו בצעירותו לא היית זזה ממנו לעולם!

כי בסופו של דבר בכל גיל וגיל הדבר החשוב לנו בני האדם יותר מכול הוא לזכות בתשומת לבו האוהדת של הזולת. ומחמאות אינן עולות כסף ואינן דורשות מאמץ. רק להתבונן באדם שמולנו ולראות אותו ולהתייחס אליו בתשומת לב אוהדת. לחוות לרגע אחד שבן אדם אחד בעולם חרג זה עתה מתוך עולמו שלו ופרץ דרך ללב עולמו של אדם אחר. וזה כל העניין כולו. ההתכוונות הזאת לחיות באופן רואה ומתבונן ומגיב במאור פנים אינה דורשת מאמץ אלא מודעות ותרגול. וכל השאר כבר מגיע. בדרך הזאת אנחנו מעשירים את מלאות החיים שלנו וגם את של כל אלה שאותם אנחנו פוגשים בדרך. בתקופה הזאת כאשר כולנו כה דרוכים ונגועים בחשדות, פחדים ושאר מריעין בישין שהופכים אותנו קשים אחד לשני כדאי אולי לסגל לנו הרגלים של מאור פנים כדי לחוות שוב ושוב שיש מולנו אדם שחרגמתוך עולמו ועסוק בנו ולו להרף עין לפני שהוא חוזר ושב לעמלו ,לעמל חייו שלו.

ועל זה אומרות הזקנות החכמות האינדיאניות :"מה אכפת לך להגיד לגבר זקן שאילו היית מכירה אותו בצעירותו לא היית זזה ממנו לעולם? מה איכפת לך שקרן שמש פוצעת מבין העננים ללבו של איש זקן ?

ומעלה חיוך על פניו? באמת הן צודקות מה איכפת ?למה לא?


מרגלית קוטב

.מנחה מעגלי נשים לתהליכי שינוי וצמיחה בכיף

.מורה לפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה

באתר שלה מחכים לכם בלוגים על חכמת הזקנות האינדיאניות

ועל חיות הסגולה-החיות המורות והמרפאות

​margalit-kotev.co.il

.מלמדת תורה באופן אחר בכל הזדמנות

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים