האם לאפשר לבן להתחפש לאלזה?
בסוף חודש אוקטובר חוגגים בארה״ב את Halloween, ליל כל הקדושים, שזו המקבילה האמריקאית לחג הפורים שלנו. הכל התחיל כשתמונה שהעלה אב שהבטיח לבנו שיתחפשו יחד לאנה ואלזה מהסרט ״לשבור את הקרח״, התפרסמה לקראת החג וגרמה להדים ברשת.
במקרה ראיתי את התמונה המדוברת באחת הקבוצות של אמהות בפייסבוק. האמא ששמה את התמונה רצתה לדעת מה האמהות האחרות חושבות על כך וכמובן שהחל דיון סוער בנושא מין ומגדר.
לשמחתי, היו המון אמהות שהגיבו כי אין שום בעיה וזה כיף לילדים להתלבש כמו נסיכות אבל היו גם תגובות אחרות. אמהות שכתבו שהן לא היו מסכימות לתת לבן שלהן להתלבש כמו בת, אמהות שחששו שהדבר מצביע על נטייה מינית כזו או אחרת של הילד (שהרי ידוע שנטייה מינית היא דבר נרכש) ואמהות שנחרדו לראות תמונה תמימה של ילד לבוש בבגדי נסיכה.
אני ישבתי, קראתי והרגשתי את הוריד במצח מתחיל להתנפח.
נטייה מולדת או התניה חברתית?
שאלת השאלות, מי הביצה ומי התרנגולת? האם מגדר הוא נטייה מולדת או שמא מדובר בהתניה חברתית כה עמוקה שמועברת לילדינו באופן סמוי. תמיד שאני חושבת על התשובה, מיד עולה בראשי משפט של פרופסור קלייר רבין, שהייתה המרצה שלי למגדר באוניברסיטת תל אביב שאמרה שבעבר ורוד נחשב לצבע של בנים ותכלת נחשב לצבע של בנות (ואפילו מצאתי כתבה על כך כאן). אבל אני לא צריכה את פרופסור רבין כדי לדעת שמגדר הוא התנייה חברתית (למרות שלפעמים קשה להבחין בכך). אמנם כבר מגיל צעיר ראיתי אצל איליי העדפה ברורה למשחקים ותכניות שנועדו עבור בני מינו, אולם, מידי פעם הוא העדיף לבחור צלחת ורודה של מיני מאוס או ארטיק של הלו קיטי. כנראה ש״דברים של בנות״ לפעמים מדברים גם אל בנים.
על אף שבבית השתדלתי שלא להתנות את עולמו המגדרי, באופן טבעי, הסביבה שלנו דאגה לכך. העניין לא הפריע לי במיוחד עד שהוא נכנס לגן והתחלתי לשים לב שהוא מקבל מסרים מאוד ברורים לגבי ההבדלים בין בנים לבנות. זה התחיל כשלקחתי אותו מהגן ביום שהייתה בו יום הולדת: הגננת שאלה אותו איזה פרס הוא רוצה לבחור וכהוא ביקש פרס ורוד, היא אמרה לו: ״ורוד זה של בנות, תבחר ירוק״. אני מיד עניתי לה:״ורוד זה צבע של כולם, בואי נכבד את הבחירה שלו״. זה המשיך ביום ההולדת שלו, הגגנות התעקשו לשיר: ״אמא הכינה עוגה״, למרות שציינו מספר פעמים שדווקא אבא אפה את העוגה והרשימה עוד ארוכה.
פעוט זכר בשמלה ורודה 1840 | התמונה מכאן
למה זה מפריע לי כל כך?
לפני שאענה, בואו נחזור לאלזה: דמות נשית, עוצמתית יפה וחזקה. בלי להיכנס לדעות כאלו או אחרות לגבי הסרט, פורים האחרון הוכיח שדמותה של אלזה סחפה את עולמן של אינספור ילדות. אני לא יודעת אם זה הבלונד, השמלה הנוצצת או עצם העובדה שיש לה כוח על. אבל אין ספק שאלזה היא חביבת הבנות (ומסתבר שגם חלק מהבנים). העובדה שזה כל כך מפתיע שילד בן שלוש שצפה בסרט, רואה באלזה מודל לחיקוי, היא זו שמטרידה אותי כאישה וכאמא לבן ועוד רגע לבת.
מדוע זה לגיטימי כשילדה רוצה להתחפש לספיידרמן, אבל כשילד רוצה להתחפש לנסיכה, זה פתאום לא מקובל? מה זה אומר עלינו כחברה?
מה באמת זה אומר עלינו כחברה?
המסר הסמוי ששני בני המין מקבלים הוא: בת יכולה להתנהג ולהתלבש לבן, אבל בן לא יכול להתנהג ולהתלבש כמו בת (אלא אם הוא עושה זאת באופן משפיל בדמות בדיחה גסה). המסר הזה מטריד אותי מכיון שהוא מלמד בנות ובנים שהתנהגות נשית כגון יופי ועדינות היא פסולה בעוד התנהגות אלימה נתפשת כנכונה ולעיתים אף הירואית. המסר הוא שנשים הן כל כך נחותות שזו בושה עבור גבר להתנהג או להתלבש כמוהן, אפילו אם מדובר בדמות עוצמתית וחזקה כמו אלזה (בעוד שזה מאוד מקובל ולפעמים אפילו מצופה מנשים להתנהג או להתלבש כמו גברים).
זהו מסר מסוכן, שכן הוא מנציח זלזול בנשים ונשיות.
גוון סטפאני מביעה את זה טוב יותר ממני...
שונה אבל שווה
את הזכות להצביע, השגנו לפני כמעט 100 שנה ואכן ב-100 השנים הללו מעמד האישה אכן השתפר פלאים. אבל ״מעמד האישה״ זו לא רק סיסמא, אנחנו כנשים מרגישות את זה בכל פעם שאנחנו הולכות לבד ברחוב, בכל פעם שגבר מכוון אותנו בכניסה/יציאה מהחנייה (אני באמת יודעת לחנות לבד מצויין תודה) ובכל פעם שמתייחסים למאפיינים נשיים כאל נחותים.
אם בעבר חשבתי שבכדי שאישה תהיה יותר שווה, עליה לאמץ תכונות או התנהגויות שנחשבות גבריות, הרי שהיום אני גאה להיות נשית. אני אוהבת להרגיש יפה, אני אוהבת לעבוד בשיתופי פעולה ולא בתחרות ולהאמין שיש מקום לכולם.
למעשה, אני רוצה להיות שונה אבל שווה. שיכירו בצרכים שלי כאישה, אם ובעלת עסק ואני לא מתכוונת להתפשר על כך.
מחאת הנשים באיסלנד בדיוק לפני 40 | התמונה מכאן
כחושבים על זה, דמותה של אלזה מהווה אנלוגיה מושלמת לקבלת השונה. היא מגלמת דמות שכל מי שמרגיש קצת אאוטסיידר יכול להזדהות איתה. במשך רוב חייה היא נאלצת להחביא את זהותה האמיתית וכשמגלים מי היא באמת, היא נאלצת לברוח ולחיות מחוץ לחברה בה היא גדלה. בסוף הסרט כמובן שהכל מסתדר והיא מצליחה לחזור לחברה כמלכה וכמובן לזכות בקבלה.
ברור שגם בנים ירצו להיות כמוה! מי לא?
איגי פופ, גאה להתלבש כמו אישה | התמונה מכאן
מה אנחנו יכולות ללמוד מכך?
אני מאמינה שכנשים עלינו לשנות את השיח המגדרי, להבין שאנחנו שוות לא פחות מאחרים, אפילו אם אנחנו שונות. עלינו לדרוש שיוויון והדרישה הזו צריכה להתחיל בבית. שיוויון משמעותו שלהיות אישה זה נהדר, זה אומר שבנים ובנות יכולים לבחור את המודלים שלהם לחיקוי לפי הערכים של המודלים האלו ולא בהכרח לפי המין או המגדר ושהם יוכלו לעשות זאת מבלי שישפטו אותם על כך.
מעניין אותי לדעת מה דעתך על התמונה של הילד הלבוש בשמלת אלזה ועל התגובה של אביו לכך.
קרן בר | מעצבת בתים אישיים | בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר ראשון בעיצוב פנים בשנקר | בבלוג שלה Karen B מחכים לכם טיפים לעיצוב ורעיונות לעיצוב הבית.
