דברים שלמדתי כשהפכתי בלילה אחד למשפחה מרובת נפשות

בשבועות האחרונים עברתי חוויה יוצאת דופן.

טוב, אין ספק, זה בהחלט קרה בדעה צלולה ומתוך בחירה מלאה שלי גם אם לא באמת הבנתי את המשמעויות של הצעד ....

להפוך למשפחה מרובת נפשות בן לילה

המהפך קרה באולם מקבלי הפנים בנתב"ג לפני 3 שבועות, השעה היתה סמוך לחצות הליל, ואני המרתי חיים שקטים של 3 נפשות (הנפש הרביעית שלנו עבר לאחרונה לגרמניה וזה כבר נושא לבלוג אחר) בדירתנו השקטה והנעימה בכפר סבא בחיים סוערים ועליזים של משפחה בת 15 נפשות מתוכם 5 ילדים קטנים. הקסם הזה התאפשר ברגע בו אחותי ומשפחתה מאוסטרליה נחתו לראשונה מזה 30 שנה בהרכב מלא אצלי בבית.

נכון רק ל 16 יום, אבל תודו שגם זה אתגר לא קטן כמו שחובבת שינויים ואתגרים כמוני הבינה מהר מאד. "מבצע קנגורו" היה ללא ספק חוויה מעצימה ועוצמתית שהולידה תובנות מרתקות שבהן רציתי לשתף אתכם ובדרך גם לספר משהו מדהים שגיליתי על האנשים בכפר סבא שלי.

רגע רגע, אני שומעת עד כאן את כל המצקצקות בלשונן " נו יופי, לך היו 16 יום... לי יש את החוויה הזאת כל יום בחיים" – אז ברור שאני מורידה בפניכן את הכובע וגם מוכנה לאכול אותו – אבל זהו בדיוק, שאתן גדלתן לתוך זה לאט לאט (מתה לדעת האם זה מיתוס או אמת ש"הגדולים מגדלים את הקטנים" במשפחות ברוכות?) ואני קפצתי ישר לשורה התחתונה וגם כמארחת, שזה כבר סיפור אחר...

מאיפה מתחילים ?

"השתגעת? איך בכלל תעשי דבר כזה? תשכירי להם סאבלט? כולם אצלך... את צוחקת עלי...מאיזה צד מתחילים להתארגן לזה?" אלו היו תגובות החברות והסביבה ואף תגובה בנוסח "יאללה בכיף לכי על זה" שזו לבד סיבה מעולה – ללכת על זה! וכן, אני מודה שלפני כ 4 חודשים שכורטסו הכרטיסים מעבר לים, עוד חשבתי לעצמי "קטן עלי, אני אלופת ארגון, יש לי מספיק זמן ומלון הבוטיק שלי יתקתק כמו שצריך".... וזה קוראיי - בדיוק המקום לאימוג'י מגחך בגדול עם תוספת חחחחח....

לדמיין, לתכנן, לעשות ולאהוב (טוב גם לבשל...)

אז איך באמת מתחילים? אצלי זה קרה במקום המוכר והרגיל, כמו מול כל פרויקט למשל תכנון חופשה או טיול, סדנא חדשה או שיפוצון בחדר האימון שלי... פשוט - דמיינתי איך זה יראה כשזה יגיע (וכמובן שבמציאות זה לא דמה לאיך שדמיינתי, טוב אולי קצת), תכננתי במידה האפשר מראש (וכמובן שבאה המציאות וצחקה לה צחוק גדול על תכנוניי) והתחלתי לעשות צעדים קטנטנים לקראת ואת הכל הכל, השתדלתי לעשות כמו שלימד אותי ההוא מהחומוס באהבה גדולה.

לדמיין

דמיינתם פעם איך זה יהיה להלין, להאכיל, לנקות, לארח 15 איש, לא לערב חג או לסופ"ש אלא לכמה שבועות? אז זה מה שאני עשיתי, התחלתי לדמיין סדר יום מההשכמה ועד השינה – רגע..

  • איפה הם ישנו (ולמי בכלל יש כל כך הרבה כריות שלא לדבר על מיטות, לולים ומזרונים)

  • איך נתקלח - (איך נערכים לכל כך הרבה אנשים עם תיקי רחצה/ איפור כשזו לא מקלחת צה"לית ? ומגבות... אמאל'ה כמה מגבות צריך)

  • טעים או בריא - מצד אחד אני רוצה לספק את הגעגועים והחשקים מישראל (מילקי, מילקי, ועוד מילקי... וגם קוטג' ובורקסים) ומצד שני להאכיל קטנטנים וגדולים בכיף 3 פעמים ביום לפחות בלי להיות תקועה כל היום בין הסירים ולהשתדל להשאר במסלול הבריא של השנים האחרונות אצלנו

  • נסיעות - ביום יום אני דווקא אוהבת את ההונדה המשפחתית והסיריון המתוקה שאלופה בחניות בלתי אפשריות אבל בקושי 2 סלי קניות נכנסים בבגאז' שלה, אבל עכשיו ... לא רלוונטי ברור. ומאיפה לכל הרוחות אשיג 5 מושבי בטיחות לקטנטנים המתוקים?

  • בטן גב וקצת מורשת - איך עונים על רצונות כל כך שונים של גילאים שונים ומה עם הרצון שלנו קצת להראות את היפה והמקסים כאן בארץ ?

וזה לא נגמר.....​

לתכנן

אחרי שדמיינתי תכננתי – שלב הרשימות הגיע

רשימה אחת למתכונים וארוחות קלות

רשימה של אופציות לפעילות must see

רשימת השלמות ציוד קטנה באיקאה