כשאנה ואלזה מעוררות בי מחשבות מקצועיות

תכננתי לכתוב פוסט בנושא אחר לגמרי.

התיישבתי ליד המחשב והתחלתי לכתוב.

ברקע הבנות שלי צופות בסרט FROZEN (בפעם ה-659 בשנה האחרונה, אבל מי סופר), והמחשבה שלי נודדת בין הכתיבה ובין תוכן הסרט שמתנגן לי באוזניים.

בעודי תוהה למה בעצם לא סיפרו לאנה את הסוד של אלזה ואיך חשבו לצאת מזה, התחלתי לחשוב על שיתוף לעומת הסתרה, על פתיחות לעומת המנעות. וכך, החלטתי לשנות כיוון, והנה לכם פוסט בנושא תקשורת במשפחה.

אנחנו אוהבים את הילדים שלנו. מאוד.

אנחנו מתעניינים, שואלים שאלות.

אלא שלא תמיד אנחנו זמינים להתבונן, להקשיב לעומק למה שהם מספרים ולהביע עניין אמיתי, אם מחשש שהם כלל אינם מעוניינים בכך ואם בגלל קצב החיים המהיר שלנו, שסוחף אותנו הלאה לדבר הבא, עוד לפני שסיימנו את מה שאנחנו עסוקים בו.

רבים מאתנו נמנעים מלהתייעץ עם ילדינו ולשתף אותם במה שמעסיק אותנו, מסיבות מגוונות- מתוך מבוכה, מתוך הנחה שהם לא יבינו על מה אנחנו מדברים, מתוך פחד מהלא נודע או רצון לגונן ולהקל עליהם במקרים של התמודדות שלנו עם קושי.

ומה קורה אצלכם?

מה אתם יודעים על הילדים שלכם?

מתי הם סיפרו לכם מה עובר עליהם בשעות הארוכות מחוץ לבית?

מה הם יודעים עליכם?

מה הם שומעים מכם על היומיום שלכם? על הילדות שלכם?

מתי שוחחתם לאחרונה ועל מה?

אני מאמינה גדולה בכוחה של תקשורת פתוחה לקרב וליצור דינמיקה משפחתית בריאה, ולכן תקשורת במשפחה היא נושא ששזור כמעט בכל הדרכה שאני מקיימת במסגרת עבודתי כמדריכת הורים.

אם אתם רוצים שילדיכם ישתפו אתכם במה שעובר עליהם, גם כיום וגם בגילאים בוגרים יותר, עליכם להיות אלה שמשמשים להם דוגמה לכך, כבר היום.

איזו דוגמה אישית תרצו לתת להם? האם כזו שמשקפת פתיחות, שיתוף, עניין והתבוננות או אולי כזו שמסתירה ומגוננת?

תקשורת פתוחה במשפחה, מילולית וגופנית, היא כזאת שמבטאת כבוד, אהבה וקבלה, והיא תוצר של אותה דוגמה אישית שלנו, בתוך המשפחה ומחוץ לה; כבני זוג, כילדים להורינו, כאחים, כחברים וכאנשים במרחב הציבורי.

תראו מה אתם מרוויחים מזה:

חיזוק בטחון ומשמעות - ילדים שחשים שדבריהם נשמעים, שדעתם נחשבת, שיש עניין במה שיש להם לומר, שסומכים עליהם בכך שמשתפים אותם ומתייעצים איתם הם ילדים שחשים בטוחים במקומם, בערכם ובמשמעות שיש לנוכחותם בבית.

עוצמה- פתיחות ושיתוף, גם ובעיקר במצבי קושי, מעידים על עוצמה. היכולת לחשוף פגמים או קשיים בפני הילדים מלמדת אותם על העוצמה שטמונה בהוריהם, שמסוגלים להתמודד עמם בגלוי.

כבוד וערכים - ילדים שחווים בבית כבוד והקשבה לדבריהם לומדים לתת כבוד ולהקשיב לזולת, להתחשב בדעתם של אחרים ולהתמודד איתה, גם כשהיא שונה משלהם.

תמיכה- ילדים שהוריהם מעודדים אותם לשתף לומדים שיש מי שנמצא שם עבורם ויתמוך בהם בעת הצורך.

שוברים את הקרח - איך עושים את זה?

הבסיס לתקשורת פתוחה הוא עניין אמיתי.

פשוט התחילו.

דברו.

גלו עניין אמיתי במה שילדיכם מספרים לכם, שאלו אותם שאלות, הקשיבו והגיבו לתשובותיהם, הביעו את דעתכם, שתפו בחוויות רלוונטיות שלכם.

ספרו להם עליכם, התייעצו איתם, שתפו אותם בהתלבטויות שלכם.

אינכם צריכים להערך לכך או לתכנן במיוחד. כל זמן הוא טוב, כל מה שעולה בדעתכם הוא טוב וכל מקום הוא טוב.

השיתוף וההתייעצות יכולים להיות סביב דברים קטנים, כמו מה להכין לארוחת ערב, או סביב דברים גדולים ומשמעותיים יותר, כמובן בהתאם לגיל הילד ובהתאם לרצונכם.

אני יודעת שזה לא תמיד קל או טבעי. ובכל זאת- זה אפשרי. אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל, גם אם זה יראה לכם או לילדיכם מוזר ולא טבעי בשלב ראשון.

צרו מציאות חדשה.

לא תתחרטו! זה שווה את זה.

ואנה ואלזה? גם הן כבר הבינו שכדאי להשאיר את השערים פתוחים. פנינה קסטיאל, מדריכת הורים

052-4689764

הורות. פשוט. הדרכת הורים ומה אתם הרווחתם כששיתפתם? מחכה לקרוא את התגובות שלכם.

נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג
עקבו אחרינו גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Pinterest Social Icon
אשת השבוע
להורדת ספר המתכונים של סירי לידה

קטגוריות בבלוג