לשנות או לא להיות

הערב, כשהתיישבתי לכתוב את הבלוג הראשון שלי, כחלק מנבחרת הבלוגריות של מועצת נשים כפר סבא, נזכרתי במשפט המיוחס להנרי פורד "בין אם את מאמינה שאת יכולה, ובין אם את מאמינה שאינך יכולה - בשני המקרים את צודקת", פתאום הרגשתי בחוזקה איך אני מזגזגת בין המאמינה לבין הלא מאמינה... וכמו תמיד אתן יודעות, ה"לא מאמינה" זאתי יש לה בלי עין הרע קול חזק עד צעקני - אני בלוגרית? מה פתאום? ואם לא יקראו אותי? ואם לא יאהבו? ועל מה אכתוב בכלל ? אז כדי לא לתת לזאתי בתוכי שלא מאמינה להשתלט עלי עשיתי מה שאני ממליצה לעשות תמיד כשהקולות החוששים בנו עולים בנו - פשוט לעשות ! לעשות משהו קטן ואפשרי בו ברגע, אז התיישבתי מול המחשב ושאלתי את עצמי למה בלוג בכלל?

לפני 41 שנים גנבו לי את הבלוג הראשון שלי

שמי ליאורה, אני בת 53 וגנבו לי את הבלוג הראשון !

זה קרה לפני 41 שנים....נכון, לא קראו לזה בלוג אלא יומן סודי, וזה לא הוקלד אלא נכתב בעפרון פשוט בתוך פנקס משבצות חשבון עם כריכה קשה, ולא, זה לא נחשף לעיני כל, אלא הוסתר מתחת למזרון. אבל עדין זה היה הבלוג הראשון... והוא נגנב ביחד עם מזוודה כאשר נסעתי מחיפה עירי באותה עת, לבלות את החופש הגדול עם אחותי הגדולה גילה שזה עתה נישאה ועברה להתגורר בירושלים. כמה בכיתי באותה חופשה....

זה היה הבלוג הראשון... ומאז בעצם אני כותבת – יומנים, מכתבים לאהובים, מחשבות, פתקים, ברכות, פוסטים, אפילו כמה ציוצים כתבתי ועכשיו כאן אליכן – את הבלוג הפורמלי הראשון שלי. אז את הפינה הזו סגרנו - אני אדם כותב. נקודה. על מה אכתוב כאן בבלוג ?

מדינות, 5 ערים וכ 15 דירות. - וזה רק עד גיל 22

. חוץ מהטראומה ההיא בגיל 12, כדאי גם שתדעו עלי לפני שנקשר זו לזו - שאני משנה סידרתית

עד גיל 22 גרתי ב 2 מדינות, 5 ערים וכ 15 דירות. קרטונים היו חבריי הטובים ביותר (ואוסף יומניי בתוכם כמובן) ואני זוכרת איך כילדה בכל שני וחמישי הייתי מוציאה למסדרון את הרהיטים המעטים בחדרי כלומר שולחן ומיטה כמה תקליטים ופוף אחד ומשנה את הסדר שלהם או צבע הקיר ומרגישה "מהפך!". מאז שינויים הפכו לחלק מחיי, בתחום העבודה, היזמות, המגורים - חלקם היו מוצלחים יותר וחלקם פחות, חלקם ארגוניים וחלק אף כאלו שעסקו בשינוי ברמה הלאומית ציבורית . חקרתי את היכולת לשנות ולמדתי שינוי באופן מקצועי. רוצה לומר - אני יודעת דבר או שנים על הקושי והפחד לשנות אבל גם על מתנות המופלאות שמחכות לי מעברו השני של שינוי שפעמים רבות אני כה חוששת לצאת אליו, מהססת, לא מעיזה ואז כשהוא קורה - אני לא מבינה איך לא עשיתי זאת קודם.

אז איך עושים שינוי מוצלח ונשארים בחיים ?

ובזה בדיוק יעסוק הבלוג שלי - בשינוי, איך עשיתי אותו ונשארתי בחיים (ואולי זה יעזור גם לך לעשות את השינוי שלך). איך הצלחתי לשנות משהו שכבר שנים ניסיתי ללא הצלחה (טוב, אני עדין בדרך שלא יהיו אי הבנות) - כמו לקום לספורט בבוקר/ לעבור לתזונה בריאה יותר/ לפתוח עסק עצמאי/ לעזוב עבודה בטוחה ומתגמלת/ לשנות דפוסים בהורות ובזוגיות ובכלל בהתנהלות שלי, כאלו שלא ממש תרמו לי אבל לא יכולתי אחרת... לפחות כך חשבתי פעם. . איך עושים זאת למרות כל הפחדים והחחשות בגיל 50+ ? אספר לכן על ההתנסויות האישיות שלי בחיים ומה הן מלמדות אותי על שינוי וצמיחה, ביחד עם ידע מקצועי, מחקרים, מודלים לשינוי, רגעים של השראה, טיפים ובעיקר אחלוק איתכן כלים קטנים וגדולים ובעיקר מעשיים לשינוי מוצלח. אני מבטיחה להשתדל לכתוב פחות ב"קלישאית מצויה" ולבדוק את הקלישאות על עצמי וסביבתי ולשתף אתכן בתובנות שלי מתוך החיים עצמם. ואתן - אתן מוזמנות להזכיר לי שהבטחתי זאת.

?רגע, איך זה שלא עצרתן אותי עד עכשיו וצעקתן – מי בכלל רוצה שינוי? מה רע לי היום

אז אם טוב לך, את מאושרת באמת ולא רק בשביל השכנים, משפחה, בן זוג אלא בתוך תוך תוכך, אם את חוגגת את החיים כל יום מחדש, מרגישה שאת עושה מה שאת אוהבת ואוהבת מה שאת עושה – מעולה. תוכלי לקרוא, להציץ בחייהן של אלו שפחות ולשמוח בחלקך.

אבל אם במקרה, את שייכת לחלק באוכלוסיה (קוראים לזה הרוב) – שגם אני נמנית עליו, ששואפת ליותר, שלא רוצה לוותר על חלומות אבל לא יודעת איך אחרת אפשר עבורך, שמתחילה שוב ושוב אבל לא מצליחה להתמיד ולהשאר שם (ועכשיו חגים ותזונה זו דוגמא נפלאה נכון?), שרוצה להיות יותר מאושרת ושלמה עם עצמך- אז אני מזמינה אותך להשאר איתי כאן בלוג, להגיב, לשאול ולשתף.

זהו, זה היה בלוג הכרות, הנה הוא יצא. אני מחכה לכתוב לך את הבלוג הבא על מה שלמדתי כשביליתי שבועיים וחצי בבית האח הגדול...

אני מזמינה אותך להגיב ולשתף אותי בשינוי משמעותי שאת עשית או רוצה לעשות בחייך. להתראות וחגים שמחים !

טלפון 054-7888483 Email - lioracoach@gmail.com