דור שלישי לשואה
דור שלישי לשואה זה מורכב.
דור שלישי לשואה זה לרצות להתקשר ביום השואה לסבא וסבתא, כדי שידעו שאני פה בשבילם, אבל מצד שני להבין שהיום לא מתקשרים ולא מגיעים. זה לרצות לשמוע מהם את הסיפורים האמיצים מחד, אך להבין שזה בלתי אפשרי, וללמוד עליהם דרך הספרים בהם הם נתנו עדות באופן חד פעמי.
דור שלישי לשואה זה לדעת לעשות לאבא שלי סימן שסיימתי לאכול, למרות שלא סיימתי את האוכל בצלחת, ושהוא "יעזור" לי בויכוח מול סבתא על כך שצריך לסיים הכל. דור שלישי לשואה זה כשפרצה מלחמת המפרץ, סבא וסבתא מפוחדים וממלאים את הבית באינספור קופסאות שימורים, ועליי לקבל זאת בהבנה ולא לשאול שאלות.
דור שלישי לשואה זה לדעת שאסור לדבר עם סבא וסבתא על השואה, אבל ללקט כל פיסת מידע שהם נותנים בהיסח דעת. דור שלישי לשואה זה לראות את האצבעות המעוותות של סבתי, המספר המקועקע , להעריץ אותה ולשתוק. דור שלישי לשורדי שואה זו האמביוולנטיות לרצות לדעת כמה שיותר, אבל מצד שני להבין שאסור לשאול.
סבי, מאיר ציגלמן, נולד בעיירה ביאלובז'יג בפולין. הוא הצליח לברוח מגטו ראדום, נתפס ולאחר מכן הועבר לעבודות פרך בבית חרושת לפגזים. הוא קיבל החלטה שהוא לא מוכן להמשיך כך, כינס את חבריו מראדום, ויחד חפרו השישה מנהרה לבריחה ליער. סבי החליט שעליהם להתפצל כדי להגדיל את סיכוייהם והם התפצלו לזוגות. הזוג היחיד שניצל היה סבי וחברו. היתר נמצאו ונורו מיד. מאותו הרגע סבי היה פרטיזן, ביערות וחש בדידות עצומה. הוא זכה לחסדם של פולנים, ראה מראות קשים, אך מעולם לא פירט יתר על המידה, גם לא בספרים.
סבתי, שושנה (רושקה) קלישטיין, ברגע אחד של בריחה עם אחותה מעבר לגדר הגטו לנסות להביא אוכל למשפחתה, נתפסה ונלקחה עם אחותה למחנה עבודה. בהיסח דעת של רגע, הן הצליחו לברוח, אך נתפסו והועברו למחנה עבודה אחר. ממחנה העבודה הזה הן הועברו לאושוויץ. סבתי ואחותה הצליחו לעבור את הסלקציה של ד"ר מנגלה ובקושי רב שרדו את אושוויץ לרבות צעדות המוות האחרונות.
סבי וסבתי נפגשו בגרמניה ועזבו אותה כשהם נשואים עם ילדה בת שנתיים. הם החליטו להעלות לארץ (בה נולד אבי 6 שנים לאחר מכן) ולא הצטרפו לחבריהם לארה"ב, היות ורצו לחוש בטוחים בסביבתם של יהודים.
מעולם לא שמעתי את סיפורי סבי וסבתי בגוף ראשון. עם זאת קראתי בשקיקה כל עדות שהם העידו, כל סיפור שהם סיפרו וראיתי כנר לרגליי תמיד את המספר המקועקע על יד סבתי. שניהם נפטרו, וכל שנותר לנו היא עדותם הכתובה בספרים. יהי זכרם ברוך.
בתמונה: סבי וסבתי ביום חתונתם שנת 1945 עוד בגרמניה.
יועצת עסקית, יוצרת המתודולוגיה KEEP IT SIMPLE מומחית במינוף עסקים, שיווק ופיתוח מנהלים
לקבלת כלים לקידום אישי ועסקי, אתם מוזמנים לבקר אותי באתר שלי ולהצטרף אליי לדף הפייסבוק.
Comments