עכשיו בגיל 72 אני שומעת בקול הרופא ויוצאת לי לטייל בין ערביים.
ואז הרופא אמר לי
והכי חשוב לטייל בין ערביים.
המשפט כה שימח את לבי
ויצאתי לי בין ערביים לרחובה של עיר
והאור היה רך ונעים לעין
וריכך את פני הולכי המדרכות
ויושבי בתי הקפה.
והיו לכולם פנים טובות
של שעת השקיעה.
וגם הדגים
ששטו בבריכה
של מרכז ספיר
שטו להם בנחת
כל דג במסלולו שלו
ולא נשמע קול פרץ וצווחה
מלבד קרקור
אילנית אחת
מלב הברכה.
וגם בתוכי הכול היה
שקט ושלו
והשמש שקעה לה
לאיטה. ואני יישבתי לי על המדרגה
החמימה על שפת הברכה
ועקבתי בעי
פודקאסטים שאני אוהבת במיוחד
האהבה שלי לפודקאסטים התחילה לפני שנתיים וחצי. בדיוק החלפתי מקום עבודה שהיה מרוחק מהעיר כדי 45 דקות נסיעה וחששתי מאימת הפקקים שתלווה אותי בכל בוקר ובכל אחר צהריים. אני שונאת פקקים. ואז חברה אמרה לי - תקשיבי לפודקאסטים, זה יעביר לך את הנסיעה! היא צדקה. פודקאסטים זה החיים. אם יש מישהו שקורא את זה, נוסע נסיעות ארוכות ולא מאזין לפודקאסט כלשהו, שידע שהוא מפסיד. זה לא שזה כל כך רע לשמוע רדיו, כן? אבל לצורך ההשוואה, זה כמו שאגיד בשביל מה יש ערוץ 2 (או כבלים, או נטפליקס או VOD, או קוד
והחיטה צומחת שוב
קצת אחרי שהורי השתחררו מן השואה ועלו לישיבה של מעלה, גוייסתי אני. על פי צו פוקד שאת שיקוליו אינני מבינה נקראתי לשירות סדיר שהומר לקבע ללא תאריך שחרור. מדי פעם אני מנסה להתיר את החוזה ולצאת לקריירה שניה, אך המערכת והפוקד בראשה אינם מאפשרים. חברי שחלקם השתמטו ורובם השתחררו מיד אחרי השירות הסדיר, לועגים לי. "מה את נשארת תקועה שם?" הם שואלים. "העולם מתקדם, העולם מתחדש, ואת חיה לך בעבר בתוך מערכת מקובעת. פשטי את המדים, לבשי צבעוני, הריחי את החיים. בפארקים רחבי הידיים, לצד פסי הרכב
נפרדת מטבעת הנישואים שלי
רני ואני 11 שנים יחד, מתוכם אנחנו נשואים 4 וחצי שנים. האם אנחנו נשואים באושר?
התשובה היא כן! מאוד, טפו, חמסה. האמת שאני ממש אוהבת את רני, ממש כמו בתחילת דרכנו כזוג, וככל שהשנים חולפות, אני אוהבת אותו יותר ויותר, המהפך שלנו מזוג למשפחה, לאחר לידת בננו הבכור יהונתן, גרמה לי להבין עוד יותר לצד איזה אוצר של גבר אני מתעוררת יום ביומו. החתונה שלנו הייתה אירוע כל כך משמעותי עבורי, 8 חודשים של תכנון, פגישות, החלטות, טעימות ובעיקר כיף אחד גדול שהסתיים אחרי כמה שעות מטורפות של מסיבת ר
ערות - הספר הכי מעורר של העונה / המלצת קריאה ופעולה
היי יקרות, הפעם אני קופצת לכאן לרגע קצר אבל חשוב. השבוע נפתח לו שבוע הספר העברי וברחבי הארץ יפתחו דוכנים דוכנים, מציגים לנו את הספר החדש שאולי נכיר או את הספרים הותיקים שבא לנו להיזכר בהם. בילדותי, שבוע הספר היתה חוויה מיוחדת ומרגשת שחיכינו לה כל השנה. אבא שלי היה לוקח את אחותי ואותי לשבוע הספר בגן הפעמון בירושלים וכל אחת יכלה לבחור לה כמה ספרים שמעניינים אותה.
ריח הספרים החדשים וההתרגשות לגלות עולמות חדשים ריגשו אותי כל פעם מחדש. זוכרת את הרגעים האלו כחסד גדול. והסיבה שאני
הילד שלכם במצוקה? 5 דרכים לעזור לו
לאחרונה אני נתקלת בהרבה יותר מידי מקרים בהם ילדים ובני נוער עוברים התעללות רגשית בקרב חבריהם בתנועה, בכיתה ואו בשיכבה. הם יושבים מולי לעיתים בעיניים כבויות מתביישים לספר על עוצמת הכאב ולעיתים בגבורה שפיתחו לעצמם כזו המקטינה מאוד את המקרה, כדי לא לחוש בכאב המפלח. כל סיפור כזה מעורר בי המון תהיות לגבי כל כך הרבה דברים, ורגש החמלה עולה על גדותיו. הלוואי ויכולתי לפזר אבקת קסמים שתרפא את הפצעים שהתחילו לגדול אצלו בלב.. מכיוון שאין לי כזו (עדיין) אני מחפשת כלים עבורו, כאלה שיסכים ל
