8 נרות, 8 דרכים להתפתחות אישית בהורות במהלך חנוכה

אז מה יש בחנוכה מעבר לחופש עבור הילדים ולפסטיבלים היקרים להחריד שקיימים?

איך הופכים את החג הזה לעוד משהו חוץ מהדלקת נרות סטנדרטית, אכילת סופגנייה ושירה של "באנו חושך לגרש"?

בשעות הערב, כשאנו מתכנסים עם הילדים (ואם אפשר גם עם הנכדים), זמן הדלקת הנרות הוא רקע של התכווננות והתבוננות פנימית.

ויחד עם זאת, אני מציאותית. אני יודעת שכשיש לך ילדים רעבים חסרי סבלנות, אז קצת קשה להתכוונן ולהתבונן.

לכן אני מזמינה אותך להסתכל על חנוכה כעל מכלול ועל כל יום כעוד נדבך בחג הרוחני הזה.

בגוף שלנו 7 צ'אקרות – 7 מרכזי אנרגיה ולכל מרכז אנרגיה תפקיד ומשמעות הן במישור הרוחני, הן במישור האנרגי והן במישור הפיזי.

חנוכה – 8 נרות ושמש.

מבחינתי, חנוכה מייצג 8 דרכים לפתיחת התודעה. 8 דרכים להסתכל על ההורות שלנו, על חיינו, לבחון אותם ואם יש צורך, גם לבחור בשינוי ולבצע אותו.

השמש מייצג אותנו – השמש תפקידו להדליק את הנרות, להדליק את המרכזים האנרגטיים. רק אנחנו יכולים להדליק את עצמנו רוחנית. רק אנחנו יכולים להאיר חלקים שונים בתודעה שלנו, בהוויה שלנו ורק אנחנו יכולים לרפא את עצמנו.

נר ראשון - אדום, צ'אקרת בסיס.

"דע מאין באת ולאן אתה הולך". מה הבסיס שלי כהורה?

מה היה לי בבית ילדותי שאהבתי ומה היה לי שלא אהבתי. מה אני רוצה להעביר הלאה ומה אני לא רוצה להעביר הלאה. האם אני מצליח בכך?

אם לא, מה אני רוצה לשנות, מה עלי לעשות כדי לשנות ומי יכול לעזור לי כדי שזה יקרה.

ובמה שכן – מה אני צריך להמשיך ולעשות כדי להמשיך להעביר את הטוב שקיבלתי.

נר ראשון- בסיס, מבקש מאתנו ללמוד את העבר כדי לרפא את ההווה והעתיד.

נר שני- כתום, צ'אקרת המין = יצירה. מה אנחנו רוצים ליצור בחיינו ומחיינו.

מהו חזון ההורות שלנו, איך אנחנו רוצים לגדל את ילדנו ואיך אנחנו רוצים לגדל את עצמנו. הורות דורשת הרבה ויתורים, אבל ילד שגדל בתחושה ש"בגללו" ההורה שלו לא הגשים את עצמו, לא עשה מה שרצה לעשות ולא יצר מה שרצה ליצור- הוא ילד עם נטל גדול על הכתפיים.

האם אני יוצר את חיי כפי שחלמתי או האם החיים שלי מוכתבים לי.

מה עלי לעשות כדי ליצור את חיי? נר שני- יצירה. מבקש מאתנו ליצור תוך כדי ההורות. להגשים את ההורות שלנו ואת עצמנו בו זמנית.

נר שלישי- צהוב, צ'אקרת הסולאר - הערכה העצמית. האם אני מודעת ליכולות שלי? לכישורים שלי, גם מעבר לעבודה ולהורות?

האם אני באמת יודעת מי "אני", גם ללא התואר "אמא" (או "אבא)? והאם אני מעריכה את עצמי?

כשאנחנו מעריכים את עצמנו כראוי, כשאנחנו מודעים ליכולות שלנו כמו גם לחסרונות שלנו, ואנחנו פועלים בחיים שלנו מתוך המודעות- אז אנחנו יכולים לקחת אחריות על עצמנו ודרך זה, ללמד את ילדינו לקחת אחריות על החיים שלהם.

נר שלישי- הערכה עצמית, מבקש מאתנו תמיד לחקור וללמוד מי אנחנו כדי שנדע להתנהל בחיינו באיזון.

נר רביעי- ירוק, צ'אקרת הלב - קבלה ונתינה. כהורים, בני זוג, ילדים של, עובדים של (וגם בעלי עסק) אנחנו כל הזמן נותנים. נותנים זמן, נותנים שירות, נותנים אנרגיה, נותנים אהבה, נותנים… אדם שרק נותן סופו שיישאר בלי כלום (זוכרים את "העץ הנדיב"?). כדי להיות מאוזן, כדי להיות מלא עלינו לדעת גם לקבל וגם לקחת. מה אני נותנת לעצמי גם כדי להתמלא וגם כי מגיע לי. אלו יכולות להיות מחוות קטנות (קפה כל בוקר 5 דקות של שקט) ומחוות גדולות (טיסה לחו"ל בלי הילדים). הורה שנותן את חייו בשביל הילדים ולא דואג לעצמו מלמד את ילדיו קורבנות. אף ילד לא רוצה שהוריו יהיו קורבנות. הורה שיודע לאזן בין הנתינה שלו לבין הקבלה מעצים את עצמו ועל ידי כך מעצים את ילדיו. נר רביעי- קבלה ונתינה. מבקש מאתנו למצוא את האיזון בין קבלה ונתינה

נר חמישי- ורוד, צ'אקרת הלב -אהבה.

(אז כן, אין באמת ורוד בצ'אקרות, וורוד זאת המצאה יחסית מודרנית ובכל זאת, הלב שלנו עוסק גם באיזון בין ממדים וגם באהבה, ולכן הרשתי לעצמי להדליק פעמיים נר לצ'אקרת הלב) מה זאת אהבה? לאהבה פנים רבות. מילים רבות, מחוות רבות. אהבה מגדלת, אהבה מצמיחה. אמרו חז"ל: "אהבת לרעך כמוך". כלומר- לאהוב את האחר כמו שאתה אוהב את עצמך. כשנדע לאהוב את עצמנו, לקבל ולהעריך באופן העמוק ביותר- נוכל גם לאהוב את ילדנו, בלי תנאים, בלי התניות- פשוט לאהוב. נר חמישי- אהבה. מבקש מאתנו לחקור את האהבה שבחיינו שלנו לעצמנו ושלנו לסובבים אותנו.

נר שישי- כחול, צ'אקרת הגרון - תקשורת. איך אנחנו (אם בכלל) מבטאים את עצמנו? האם אנחנו אומרים את מה שאנחנו רוצים להגיד וכשאנחנו מדברים, האם הדיבור שלנו מחזק או מחליש? מעצים או מדכא? למילים יש כוח. ולמעשה לנו יש את הכוח. איזה שימוש אנחנו עושים במילים שלנו? הכוח קיים גם במילים שאנחנו מחניקים ולא מוציאים וגם במילים שאנחנו מוציאים. לא כל מילה באמת מחזקת. כהורים, התפקיד שלנו הוא להעצים את הילדים שלנו, לחזק אותם וגם לתת להם דוגמא אישית. הם רואים ושומעים אותנו כשאנחנו מדברים איתם וגם עם אחרים. ככל שנהייה מדויקים במילים שאנחנו אומרים לילדים שלנו ולאחרים וככל שנבטא את עצמנו בחיים באותנטיות, כך ניתן לילדים שלנו כלים לביטוי עצמי ותקשורת. נר שישי- תקשורת. מבקש מאתנו לדייק את התקשורת שלנו עם העולם שמסביבנו.

נר שביעי- סגול אינדיגו, צ'אקרת העין השלישית - ראייה מרחבית. לראות את הדברים ממעוף הציפור.

העובדה שמישהו הרביץ לבן שלנו, לא אומרת שהוא לא התגרה בו דקה קודם רק בגלל שאנחנו לא ראינו. העובדה שהילדה נכשלה במבחן לא אומרת שהיא תלמידה עצלנית או לא למדה כמו שצריך.

החיים הם סיבה ומסובב וכשנדע לראות את הדברים מנקודת מבט רחבה יותר או לפעמים אפילו שונה, הקשיים שאנחנו חווים עם הילדים, ההתמודדויות שיש לנו איתם, התקשורת שלנו איתם תשתנה. ראייה מלמעלה, ממעוף הציפור משנה את פני הדברים ונותנת כלים רבים יותר להתמודד. נר שביעי- ראייה מרחבית. מבקש מאתנו לצאת מתחום הנוחות ולראות מעבר ל"רגע הזה" וגם לשמוע מעבר לסיפור שסופר.

נר שמיני- לבן, ידע אינסופי. העולם של היום מלא מידע. מלא ייעוצים על איך ההורות כן/לא צריכה להיות. ויחד עם זאת, הילד שלך- הוא רק שלך. אם את מקשיבה לבטן שלך את יודעת יותר טוב מכל אחד אחר כולל מהגננת, מהמורה וגם מאימא שלך ומחמותך. נר שמיני- ידע אינסופי. מבקש ממך לעצור מפעם לפעם ולהקשיב לידע שנמצא בתוכך.

השמש - איזה צבע הוא? מה הצבע שלכם? איזה צבע מבין הנרות אתם מרגישים שחסר לכם בחיים? זה הצבע של השמש שלכם. העצימו את עצמכם בכך שתדליקו את אותו הצבע פעמיים.

"אבל יעל, בקופסא אין את כל הצבעים." אתם תאמרו לי.

אני יודעת שבקופסת הנרות אין באמת את כל הצבעים. וכאן נכנס לפעולה הדמיון שלכן וההתכוונות. אם תחזיקו נר כחול ותתכווננו לצבע הסגול ולצ'אקרת העין השלישית – הראיה המרחבית זה גם טוב.

אם תחזיקו לבן או אדום ותתכוונו לצ'אקרת הלב – הורוד – אהבה. זה מצויין.

בחיים, כמו בחיים, עובדים עם מה שיש

וניסים קורים רק בתוך מה שיש.

חג חנוכה שמח.

אשמח לקרוא איפה ההתכווננויות פוגשות אתכם בחיים שלכם

רוצים לקרוא עוד על חנוכה?

הכנו לכם בלוג חגיגי להעביר את כל שמונת הימים:

אורית כהן יבלונקה כותבת על הסביבון הגדול: סביבון גדול היה פה

ענבר ורדי כותבת על נקודת האור: נקודות האור שלי

אורית פרי כותבת על אתגר האור: 8 ימים של אתגר האור

מרגלית קוטב כותבת על האהבה לחנוכה: עכשיו כשאני בת 73 אני מבינה שכולם אוהבים מכל החגים את חנוכה. וגם אני

* התמונות של הצ'אקרות נלקחו מאתר: https://pixabay.com/

יעל עיני, מטפלת רגשית | מומחית לטיפול בקשרים משפחתיים בתהליכים פרטניים בקליניקה ובקבוצות. כותבת הספר "המקום בו אלהים נמצא" יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים" מורה ומטפלת מוסמכת בקונסטלציה משפחתית